Follow the daily daf through its questions, distinctions and voices. Keep the original text close, and bring English and Hebrew into one conversation.מלווים את הדף היומי דרך שאלותיו, הבחנותיו וקולותיו. המקור נשאר קרוב, ואנגלית ועברית נפגשות בלימוד אחד.
The worldwide Daf Yomi cycle · Jerusalem timeמחזור הדף היומי העולמי · לפי שעון ירושלים
18 October 2026ז׳ חשון תשפ״ז
Open both sides with English and Hebrew on Sefaria.פתחו את שני העמודים עם אנגלית ועברית בספריא.
Daf Yomi calendar follows Hebcal · A learning date runs from midnight in Jerusalem.לוח הדף היומי לפי Hebcal · תאריך הלימוד מתחלף בחצות לפי שעון ירושלים.
The last teachings of Masekhet Berakhot: timing, hospitality, parting and peaceהמימרות האחרונות של מסכת ברכות: עיתוי, אירוח, פרידה ושלום
Greeting with God’s name, the calendar crisis of Ḥananya, and the sages at the vineyard of Yavnehשאילת שלום בשם, משבר הלוח של חנניה, והחכמים בכרם ביבנה
Modesty in private, David and Saul, and respect for holy placesצניעות בצנעה, דוד ושאול, וכבוד המקומות הקדושים
From the creation of the human being to loving God “with all your soul”מבריאת האדם ועד אהבת ה׳ "בכל נפשך"
Prayers for the dangers and transitions of a day, and blessing for the bad as for the goodתפילות לסכנות ולמעברים של יום, וברכה על הרעה כשם שמברכים על הטובה
Blessings over the forces of nature, the sun’s cycle and the rainברכות על כוחות הטבע, על החמה בתקופתה ועל הגשמים
Blessings over crowds, sages and kings, ruined houses, old friends and cometsברכות על אוכלוסים, חכמים ומלכים, בתים חרבים, חברים ותיקים ושביטים
From lists of dream symbols to the blessings over places of idolatryמרשימות של סמלי חלום ועד הברכות על מקומות של עבודה זרה
How the same verse is read in opposite ways, and what happens to the interpreterכיצד אותו פסוק נקרא בדרכים הפוכות, ומה עלה בגורלו של הפותר
From the table that atones to a dream that follows its interpretationמן השולחן המכפר ועד החלום ההולך אחר הפה
From the last mishnah’s list of blessings to the four who must give thanksמרשימת הברכות שבמשנה האחרונה ועד ארבעה שצריכים להודות
The light of havdalah, fragrances one does not bless, and the student who went back to blessאור ההבדלה, ריחות שאין מברכים עליהם, והתלמיד שחזר לברך
How the disputes of Beit Shammai and Beit Hillel rest on different concerns about impurity, food and timeכיצד נשענות מחלוקות בית שמאי ובית הלל על חששות שונים בענייני טומאה, מאכל וזמן
Ten things said of the cup, Ulla’s refusal and Yalta’s anger, and the disputes of Beit Shammai and Beit Hillel at the tableעשרה דברים שנאמרו בכוס, סירובו של עולא וכעסה של ילתא, ומחלוקות בית שמאי ובית הלל בסעודה
How one word reveals a scholar, how groups divide, and how food is treated at the tableכיצד מילה אחת מגלה תלמיד חכם, כיצד קבוצות נחלקות, וכיצד נוהגים במאכל על השולחן
What must be said, how a blessing ends, and what happens when one forgetsמה חייבים לומר, כיצד חותמים ברכה, ומה קורה כשאדם שוכח
From Rabbah’s question to two boys to the historical layers of Birkat HaMazonמשאלתו של רבה לשני נערים ועד השכבות ההיסטוריות של ברכת המזון
From honor at the doorway to the nine who look like tenמכבוד בפתח ועד תשעה הנראים כעשרה
From Rabbi Abahu’s feast for Rabbi Zeira to the Persian art of seatingמסעודתו של רבי אבהו לכבוד רבי זירא ועד מנהגי ההסבה של הפרסים
The beginning of the zimmun: who counts, who may choose, and how a group answersראשית הזימון: מי נמנה, מי רשאי לבחור, וכיצד הקבוצה עונה
From salted fish that makes bread secondary to the wording of the after-blessing and a catalogue of foodsממליח שעושה את הפת טפלה ועד נוסח הברכה האחרונה ורשימה של מאכלים
From a second tear in a mourner’s garment to six things unbecoming a Torah scholarמקריעה שנייה בבגדו של אבל ועד שישה דברים שהם גנאי לתלמיד חכם
From thirteen rolls without a blessing to Rav’s students sitting by the river after his deathמשלוש עשרה ככרות בלי ברכה ועד תלמידי רב היושבים על הנהר לאחר פטירתו
Precedence among foods, the seven species as measures, and what bread covers in a mealקדימה בין מאכלים, שבעת המינים כשיעורים, ומה הפת פוטרת בסעודה
Interruptions before eating, a shepherd’s Aramaic blessing and the question what grows from the groundהפסקות לפני האכילה, ברכתו הארמית של רועה וצאן והשאלה מה גדל מן הארץ
From Bar Kappara’s angry table to the two loaves of Shabbatמשולחנו הכועס של בר קפרא ועד שתי הככרות של שבת
From bread baked in the ground to the question whose report of Rabbi Yoḥanan should be trustedמלחם הנאפה בגומה באדמה ועד השאלה איזו מסירה של דברי רבי יוחנן ראויה לאמון
How the Gemara accepts a refutation, repairs a baraita and keeps the shape of bread as a criterionכיצד מקבלת הגמרא תיובתא, מתקנת ברייתא ושומרת על תוריתא דנהמא כאמת מידה
Oil for a sore throat, wheat flour, palm hearts, capers and pepper: what decides a blessing?שמן לחושש בגרונו, קמח חיטים, קורא, צלף ופלפל: מה קובע את הברכה?
From the mishnah’s list of blessings to the long search for a source, and from wine’s special blessing to olive oilמרשימת הברכות שבמשנה אל החיפוש הארוך אחר מקור, ומברכת היין המיוחדת ועד שמן הזית
From a hesitant prayer leader to the prayer that flows in Rabbi Ḥanina ben Dosa’s mouthמשליח ציבור המסרב בתחילה ועד התפילה השגורה בפיו של רבי חנינא בן דוסא
Danger, rain, Havdalah and the care required by words addressed to Heavenסכנה, גשם, הבדלה והזהירות במילים הנאמרות כלפי שמים
Moses’ intercession and the difference between hope and a demand for an answerתפילת משה וההבדל בין תקווה לתביעת מענה
Joy, preparation, quiet speech and the correction of a mistaken judgmentשמחה, הכנה, דיבור שקט ותיקון של חשד מוטעה
The traveller, the community and the preparation of the heartהנוסע, הציבור והכנת הלב
Abbreviated prayer, forgotten words and the difference between a burden and a pleaתפילה מקוצרת, מילים שנשכחו וההבדל בין משא לתחנונים
From Rabbi Elazar ben Azarya’s appointment to the farewells of Rabbi Eliezer and Rabban Yoḥanan ben Zakkaiממינוי רבי אלעזר בן עזריה ועד פרידתם של רבי אליעזר ורבן יוחנן בן זכאי
From “until and including” to “Yehoshua, stand on your feet”מ"עד ועד בכלל" ועד "יהושע, עמוד על רגליך"
From the lavatory facing the one who prays to the fourth chapter, “the morning prayer until midday”מבית הכסא כנגד המתפלל ועד הפרק הרביעי, "תפלת השחר עד חצות"
From a covered heart to the Torah scroll in one’s roomמכיסוי הלב ועד ספר תורה בחדר
From tefillin beside one’s head to “with this word you will lengthen your days”מתפילין ליד ראשו ועד "ובדבר הזה תאריכו ימים"
From “prepare to meet your God” to tefillin beneath one’s pillowמ"הכון לקראת אלהיך" ועד תפילין תחת מראשותיו
From Ezra’s enactment to the end of its practice and the laws of a clean place for prayerמתקנת עזרא ועד ביטולה ודיני מקום נקי לתפילה
From Grace after Meals as a Torah law to “nothing holy with fewer than ten”מברכת המזון מן התורה ועד "כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה"
From the miracles of earlier generations to the ba’al keri who meditates in his heartמן הניסים של הדורות הראשונים ועד בעל קרי המהרהר בלבו
From speaking after the dead to “great is human dignity”מן המספר אחרי המת ועד "גדול כבוד הבריות"
From the exemption of an onen to the stories of the cemetery and the heavenly academyמפטור האונן ועד סיפורי בית הקברות ומתיבתא דרקיעא
From “my God, guard my tongue” to the mourner exempt from Shemaמ"אלהי נצור לשוני" ועד האונן הפטור מקריאת שמע
From returning to the place of error to the personal prayers after the Amidahמחזרה למקום הטעות ועד התפילות האישיות לאחר העמידה
From washing before prayer to the dispute of Rabbi Yose and Rabbi Yehudaמנטילת ידיים לפני התפילה ועד מחלוקת רבי יוסי ורבי יהודה
From Hallel and tasting on a fast day to Shema with tefillinמהלל וטעימה בתענית ועד קריאת שמע בתפילין
From Abram who became Abraham to the second chapter: reading Shema with the heartמאברם שנעשה אברהם ועד הפרק השני: קריאת שמע בכוונת הלב
From the Ten Commandments in the Temple to remembering the Exodus at nightמעשרת הדברות במקדש ועד זכירת יציאת מצרים בלילות
From the dispute of Beit Shammai and Beit Hillel to the blessings before Torah studyממחלוקת בית שמאי ובית הלל ועד ברכות התורה
From praying for sinners to repent to “even when a sharp sword rests on one’s neck”מבקשת רחמים על חוטאים שיחזרו בתשובה ועד "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו"
From Rabban Gamliel’s sons to the vatikin who join redemption to prayer at sunriseמבני רבן גמליאל ועד הוותיקין הסומכים גאולה לתפילה עם הנץ החמה
From the time of favor to completing the weekly portion and Shema at dawnמעת רצון ועד השלמת הפרשה וקריאת שמע בעלות השחר
From “may My mercy overcome My anger” to Moses’ requests, Leah’s thanks and serving Torahמ"יכבשו רחמי את כעסי" ועד בקשות משה, הודאת לאה ושימוש תורה
From unseen forces to a fixed place of prayer and the rewards of conductמכוחות נסתרים ועד מקום קבוע לתפילה ושכר ההנהגות
From the struggle with the evil inclination to afflictions of love and the place of prayerמן המאבק ביצר הרע ועד יסורין של אהבה ומקום התפילה
From David the ḥasid to Ashrei three times a day and Shema at one’s bedsideמדוד החסיד ועד "תהלה לדוד" שלוש פעמים ביום וקריאת שמע על המיטה
From Rabbi Eliezer’s watches to Rabbi Yose’s encounter with Elijah and David’s harpמן המשמרות של רבי אליעזר ועד פגישת רבי יוסי עם אליהו והכינור של דוד
The first mishnah of the Talmud and the search for the moment of evening Shemaהמשנה הראשונה של התלמוד והחיפוש אחר רגע קריאת שמע של ערבית
From the fate of two that left as the tenth to the conclusion of the tractateמגורל שניים שיצאו בעשירי ועד סיום המסכת
From counting in pairs to two animals that came out togetherממניין בזוגות ועד שניים שיצאו כאחד
From tithing by estimate to the fifteen lambsמנטילה באומד ועד חמשה עשר טלאים
From animals available for pilgrims to the tenth marked in redמבהמות מצויות לעולי רגלים ועד העשירי המסומן בסיקרא
From brothers as buyers to the three seasons of tithingמאחים כלקוחות ועד שלוש עונות המעשר
From “so shall you do” to the division of kids and goatsמ"כן תעשה" ועד חלוקת גדיים ותיישים
From the villages of the Galilee to animals bought or received as giftsמכפרי הגליל ועד הלוקח והניתן לו במתנה
From grain and grain to the sixteen mil of a grazing animalמדגן ודגן ועד שישה עשר המיל של רגל בהמה רועה
From the opening of the ninth chapter to tithing one kind for anotherמפתיחת הפרק התשיעי ועד מעשר ממין על שאינו מינו
From “he does not take the improvement” to the family burial plotמ"ואינו נוטל בשבח" ועד בית הקברות של המשפחה
From silver that must be shekels to the firstborn’s double shareמן השקלים שצריכים להיות כסף ועד פי שניים של הבכור
From Rabbi Yoḥanan’s Hadrianic dinar to the “sela” of half a zuzמן הדינר ההדריאני של רבי יוחנן ועד ה"סלע" של חצי זוז
From the authorization of a kohen to the Tyrian manehמן ההרשאה לכהן ועד המנה הצורי
From a father of twins who died to two women and two kohanimמאבי תאומים שמת ועד שתי נשים ושני כהנים
From “a convert is like a newborn child” to the caesarean and the one after itמ"גר שנתגייר כקטן שנולד דמי" ועד יוצא דופן והבא אחריו
From a vow taken in public to the forehead that counts as birthמנדר על דעת רבים ועד הפדחת הפוטרת
From blemishes of the feet to the kohen who married improperlyממומי הרגליים ועד הכהן שנשא נשים בעבירה
From the kohen whose eyes are uneven to the blemishes defined by Rabbi Yishmael and Rabbi Akivaמן הכהן שעיניו אינן שוות ועד המומים שהגדירו רבי ישמעאל ורבי עקיבא
From the seventh chapter’s opening to the kohen whose nose is sunkenמפתיחת הפרק השביעי ועד הכהן שחוטמו שקוע
From “delete tumtum from here” to the sterile male in levirate lawמ"סמי מכאן טומטום" ועד סריס חמה בדיני יבום
From the closing of the blemish list to the uncertain sex of a firstbornמסיום רשימת המומים ועד מינו הספק של הבכור
From the two cubits of Shushan to the calf’s tail that does not reach the hockמשתי האמות של שושן הבירה ועד זנב העגל שאינו מגיע לערקוב
From the fodder test for permanent eye water to the finger measure of the tailממבחן המאכל למים הקבועים ועד שיעור האצבע בזנב
Bekhorot 38 begins by struggling to identify the exact measure implied by a hole and by defending that reading through a complex comparison between earthenware and other vessels. The Gemara repeatedly narrows its claims: from Torah law to rabbinic liquid impurity, from general comparison to a hekker-based analogy, and from broad language to locally fixed measures. On 38b the focus shifts to eye blemishes, where apparent contradictions are resolved by distinguishing black from white areas of the eye, tannaitic disputes are preserved, and procedural trust about who may identify a blemish is examined. The final sugya on permanent whitening and “waters” uses textual repair and seasonal clarification, but ends with a real unanswered question. Across both amudim, the daf advances by testing categories and refusing to oversimplify.בכורות ל״ח פותח במאבק לזהות את השיעור המדויק המשתמע מן הנקב, ומגן על הקריאה הזאת באמצעות השוואה מורכבת בין כלי חרס לכלי שטף. הגמרא שוב ושוב מצמצמת את טענותיה: מדין תורה אל טומאת משקין דרבנן, מהשוואה כללית אל אנלוגיה שיש בה היכר, ומלשון רחבה אל שיעורים מקומיים ומיוצבים. בעמוד ב המוקד עובר למומי עין, ושם סתירות לכאורה נפתרות על ידי הבחנה בין השחור ללבן שבעין, מחלוקות תנאים נשמרות, ונבדקת שאלת האמון הפרוצדורלי במי שמזהה מום. הסוגיה האחרונה על חוורוור ומים קבועים משתמשת בתיקון נוסח ובהבהרה עונתית, אך מסתיימת בשאלה אמיתית שלא הוכרעה. לאורך שני העמודים הדף מתקדם על ידי בחינת קטגוריות וסירוב לפשטנות יתר.
Bekhorot 37 begins by limiting who may participate in releasing vows and why a special ruling was needed against Rabbi Yosei. It then weighs the financial consequences of selling forbidden items, distinguishing between full disgust and reduced value. The new chapter asks which blemishes permit slaughter of a firstborn, deriving a broader rule from the verses but then limiting it to blemishes that are visible, truly adverse, and not temporary. The daf finishes by debating exact measurements, showing that even technical shiurim remain part of the sugya’s argumentative movement.בכורות ל״ז פותח בהגבלת המשתתפים בהתרת נדרים ובבירור מדוע היה צריך פסיקה מיוחדת נגד רבי יוסי. אחר כך הוא שוקל את ההשלכות הממוניות של מכירת דברי איסור, ומבחין בין גועל גמור לבין ערך מופחת. הפרק החדש שואל אילו מומים מתירים שחיטת בכור, גוזר כלל רחב מן הפסוקים אך מצמצם אותו למומים גלויים, "רעים" באמת, ואינם עוברים. לבסוף הדף דן בשיעורים המדויקים, ומראה שגם המידות הטכניות עצמן הן חלק מתנועת הוויכוח של הסוגיה.
Across both amudim, the daf develops in stages. It first asks what kinds of testimony can be accepted in firstborn cases, including second-hand testimony. It then analyzes why a speaker may be believed when his own words both create and relax the restriction, and when “why would he lie?” works only against suspicion, not against established fact. Narrative episodes expose how trust can become publicly charged. The sugya next tests whether likely exposure makes kohanim or Yisraelim credible in reporting a blemished transfer, while preserving limits and exceptions. Finally, it shifts from who is believed to who may authorize slaughter: three ordinary community members can act only in carefully delimited circumstances, especially for obvious blemishes and where no expert is available.לאורך שני העמודים הדף מתפתח בשלבים. תחילה הוא שואל אילו סוגי עדות מתקבלים בענייני בכור, ובכלל זה עד מפי עד. אחר כך הוא מנתח מדוע דובר נאמן כאשר דבריו עצמם גם יוצרים את האיסור וגם מתירים אותו, ומתי סברת ״מה לו לשקר״ פועלת רק כנגד חשד ולא כנגד עובדה מבוררת. סיפורי המעשה מגלים כיצד שאלת האמון נעשית טעונה בציבור. אחר כך הסוגיה בוחנת אם אפשרות הגילוי הופכת כהנים או ישראלים לנאמנים בדיווח על מסירה בבעל מום, תוך שמירה על גבולות וחריגים. לבסוף היא עוברת מן השאלה מי נאמן אל השאלה מי מוסמך להתיר שחיטה: שלושה מבני הכנסת פועלים רק בתנאים מוגדרים היטב, במיוחד במומים מובהקים ובמקום שאין מומחה.
Bekhorot 35 develops in stages. It begins with classification of acts and consequences, then presents two mishnah-cases in which a blemish is initially permitted because it was not done with the relevant awareness, but later imitations are forbidden. The gemara then tests how far awareness extends through wording, indirect causation, and acts done in response to pursuit. Next it defines boundaries of birth and of visibility, showing that a defect need not be constantly visible to count. Finally, the daf shifts from creating blemishes to trusting testimony about them, preserves competing explanations of who is believed and why, reaches a limited conclusion in favor of Rabban Shimon ben Gamliel, and still ends with an unresolved challenge to Rabbi Meir’s wider principle of suspicion.בכורות ל״ה מתפתח בשלבים. הוא פותח בסיווג של מעשים ותוצאות, ואחר כך מציג שני מקרי משנה שבהם מום הותר בתחילה מפני שלא נעשה מתוך הדעת הרלוונטית, אך חיקויים מאוחרים נאסרו. לאחר מכן הגמרא בודקת עד היכן מגיעה אותה דעת — דרך לשון, גרימה עקיפה, ומעשים שנעשים בתגובה לרדיפה. בהמשך היא מגדירה גבולות של לידה ושל נראות, ומראה שפגם אינו צריך להיות גלוי תמיד כדי להיחשב מום. לבסוף הדף עובר מעשיית מומים אל אמון בעדות עליהם, משמר הסברים מתחרים בשאלה מי נאמן ומדוע, מגיע למסקנה מוגבלת לטובת רבן שמעון בן גמליאל, ובכל זאת מסיים בקושיה שלא הוכרעה על העיקרון הרחב של רבי מאיר בעניין חשד.
Across both amudim, the sugya repeatedly refines itself. It begins by including intentionally arranged indirect blemishing within the prohibition. It then proposes a verse-based reading of the dispute about guarding doubtful terumah, challenges that reading, and replaces it with a dispute about what is considered fit to guard. It clarifies that Shmuel’s statement follows the Rabbi Shimon of a baraita. On 34b it narrows the logic of penalty: the Sages block the very benefit sought through the forbidden act, while later asking whether that penalty attaches only to the offender or also continues to his heir. One wording question remains unresolved.לאורך שני העמודים הסוגיה מדייקת את עצמה שוב ושוב. היא פותחת בכך שגם הטלת מום עקיפה ומתוכננת כלולה באיסור. לאחר מכן היא מציעה קריאה פסוקית למחלוקת על שמירת תרומה תלויה, מקשה על הקריאה הזאת, ומחליפה אותה במחלוקת על מה נחשב ראוי לשמירה. היא מבהירה שדברי שמואל מכוונים לרבי שמעון של ברייתא. בעמוד ב היא מצמצמת את היגיון הקנס: חכמים מסכלים דווקא את התועלת שהתבקשה באמצעות המעשה האסור, ובהמשך שואלים האם הקנס דבוק רק לעובר עצמו או נמשך גם ליורשו. שאלת נוסח אחת נשארת בלי הכרעה.
Across both amudim, the daf develops by narrowing and re-narrowing each claim. It begins with Beit Hillel’s broad inclusion of additional eaters for a blemished firstborn, then tests whether distinctions from other areas of law can limit that inclusion. It turns from eating to handling, asking who authored restrictions on "margilin" and offering several non-identical explanations for them. Finally, it shifts to bloodletting a firstborn in danger, first comparing that dispute to doubtful terumah, then rejecting a simple analogy and grounding the core disagreement in scriptural readings about making a blemish. The result is a sugya that advances less by one final rule than by careful control of categories, comparisons, and textual scope.לאורך שני העמודים הדף מתקדם באמצעות צמצום חוזר של כל טענה. הוא מתחיל בהרחבה של בית הלל לגבי אוכלים נוספים בבכור בעל מום, ואז בוחן האם הבחנות מתחומי הלכה אחרים יכולות להגביל את ההרחבה. אחר כך הוא עובר מן האכילה אל אופן הטיפול, ושואל מי עומד מאחורי איסור "מרגילין" ומציע לו כמה הסברים שאינם זהים זה לזה. לבסוף הוא עובר להקזת דם בבכור המצוי בסכנה, תחילה מתוך השוואה לחבית תרומה מסופקת, ולאחר מכן מתוך דחיית היקש פשוט ועיגון המחלוקת בפסוקים על עשיית מום. התוצאה היא סוגיה שמתקדמת פחות על ידי כלל סופי אחד, ויותר על ידי שליטה מדויקת בקטגוריות, בהשוואות ובהיקף הפסוקים.
Across this daf, the Gemara moves carefully rather than linearly. It opens with a limited permission for orphans, explores whether pricing can be concealed through havla'ah, then spends most of its energy asking how animal tithe can be barred from sale. Several derivations are proposed, challenged, refined, and partially replaced, until Rav Ashi reads “lo yigga’el” itself as banning sale. Only then does the mishnah introduce a separate dispute about who may join in a firstborn animal, showing that the daf advances by testing distinctions rather than flattening them.לאורך הדף הגמרא נעה בזהירות ולא בקו ישר. היא פותחת בהיתר מוגבל ליתומים, בוחנת אם אפשר להסתיר תמחור על ידי הבלעה, ואז משקיעה את עיקר כוחה בשאלה כיצד מעשר בהמה נאסר במכירה. מוצעים כמה לימודים, מוקשים עליהם, מצמצמים אותם ולעיתים מחליפים אותם חלקית, עד שרב אשי קורא את "לא ייגאל" עצמו כאיסור מכירה. רק אחר כך המשנה מביאה מחלוקת נפרדת מי רשאי להימנות על הבכור, וכך מתברר שהדף מתקדם באמצעות בדיקת הבחנות ולא על ידי השטחתן.
Bekhorot 31 begins by allowing renewed acceptance according to one view, then distinguishes that question from self-interest in inspecting one’s own case. It explains how market permission after redemption can increase the treasury’s gain beforehand, separates firstborn from animal tithe, pauses to insist on attributing teachings to their source, and ends with Abaye and Rava offering competing readings of a baraita rather than a single merged conclusion.בכורות לא פותח בהיתר קבלה מחדש לפי אחת השיטות, ולאחר מכן מבדיל בין שאלה זו לבין נגיעה אישית בבדיקת עניינו של אדם עצמו. הוא מסביר כיצד היתר שיווק לאחר פדיון יכול להגדיל מראש את הנאת ההקדש, מפריד בין בכור למעשר בהמה, עוצר כדי לעמוד על אמירת שמועה בשם אומרה, ומסיים בכך שאביי ורבא מציעים קריאות מתחרות לברייתא במקום מסקנה מאוחדת אחת.
Bekhorot 30 examines how far suspicion extends, what a complete commitment requires, and why admission, instruction and established status are separate questions.בכורות ל בוחן עד היכן מתפשט החשד, מה דורשת קבלה שלמה ומדוע קבלה, לימוד ומעמד שכבר הוחזק הם שאלות נפרדות.
Bekhorot 29 studies how trust is protected through the structure of payment, careful distinctions between tasks, and precisely bounded restrictions in the marketplace.בכורות כט בוחן כיצד מבנה התשלום, ההבחנה בין פעולות ותחימה מדויקת של הגבלות בשוק שומרים על האמון.
From the extra time after the firstborn’s year to “your donkey is gone, Tarfon”מן הזמן הנוסף לאחר שנתו של הבכור ועד "הלכה חמורך טרפון"
From the owner’s benefit of gratitude to “year by year”מטובת הנאה לבעלים ועד "שנה בשנה"
From Akavya ben Mahalalel to the duty to raise a firstborn for thirty or fifty daysמעקביא בן מהללאל ועד החובה לטפל בבכור שלושים או חמישים יום
From Rav’s view on Yom Tov to the hair that fell from a blemished firstbornמשיטת רב ביום טוב ועד השער שנשר מבכור בעל מום
From Rabban Shimon ben Gamliel’s presumption to Rabbi Yose ben HaMeshullam’s pluckingמחזקתו של רבן שמעון בן גמליאל ועד התלישה של רבי יוסי בן המשולם
From Ulla’s decree on teruma to Rabban Shimon ben Gamliel’s nursing animalמגזירת עולא בתרומה ועד הבהמה המניקה של רבן שמעון בן גמליאל
From the clot of blood to impurity that “reawakens”מחררת הדם ועד טומאה ש"ניעורה"
From Rabbi Shimon’s kid to the large animal that discharged a clot of bloodמן הגדייה של רבי שמעון ועד בהמה גסה ששפעה חררת דם
From Rabbi Yishmael’s ages to the kid whose daughters were all tithedמן הגילים של רבי ישמעאל ועד הגדייה שכל בנותיה נכנסו לדיר
From “a firstborn in one respect” to the presumption that young animals have not given birthמ"בכור לדבר אחד" ועד ההנחה שבהמה צעירה לא ביכרה
From the calf between two cities to twin births of two ewesמן העגלה בין שתי עיירות ועד לידות תאומים של שתי רחלים
From a ewe born of a goat to twins whose heads emerged at onceמרחל בת עז ועד תאומים שיצאו שני ראשיהם כאחת
From the exchange of a redeemed sacrifice to the offspring of a gentile’s “iron flock”מתמורת קדשים שנפדו ועד ולדות צאן ברזל של נכרי
From “standing and valuation” to the summary baraita of the two categoriesמ"העמדה והערכה" ועד הברייתא המסכמת את שני הסוגים
From the Mishna on blemished consecrations to “they were included in standing and valuation”מן המשנה על קדשים בעלי מום ועד "היו בכלל העמדה והערכה"
From redemption before breaking the neck to money and pulling in a sale with a gentileמפדייה קודמת לעריפה ועד מעות ומשיכה במקח עם נכרי
From the Mishna on unfit lambs to redeeming within thirty daysמן המשנה על שה שאינו כשר ועד פדייה בתוך שלושים יום
From “even a coin worth a danka” to the lamb that died before reaching the kohenמ"אפילו פטרוזא בר דנקא" ועד השה שמת קודם שהגיע לכהן
From “is its prohibition its designation?” to the minimum value for redeeming a donkeyמ"איסורו חישובו" ועד השיעור המזערי לפדיון פטר חמור
From the end of the Athens story to the dispute of Rabbi Yehuda and Rabbi Shimon on a firstborn donkeyמסוף סיפור אתונא ועד מחלוקת רבי יהודה ורבי שמעון בפטר חמור
From the laws of birth in nature to Rabbi Yehoshua ben Ḥananya’s contest of wisdomמחוקי הלידה בטבע ועד תחרות החכמה של רבי יהושע בן חנניה
From Rabbi Shimon’s head and majority to the fish that swallowed a fishמראשו ורובו של רבי שמעון ועד דג שבלע דג
From the boundaries of the donkey’s firstborn to the permission of milkמגבולות פטר חמור ועד היתר החלב
From Rabbi Yoḥanan’s dream to “until the mother is a donkey and the offspring a donkey”מחלומו של רבי יוחנן ועד "עד שיהא היולד חמור והנולד חמור"
From the exemption of kohanim and Levites to the sanctity of firstborns in the desertמפטור כהנים ולויים ועד קדושת הבכורות במדבר
From penalties for selling to a gentile to the exemption of kohanim and Levitesמן הקנס על המוכר לנכרי ועד פטור כהנים ולויים
From the opening Mishna on a gentile’s donkey to the limits of partnership and penaltyמן המשנה הפותחת על חמורו של נכרי ועד גבולות השותפות והקנס
No studies match your search.לא נמצאו שיעורים מתאימים.
Begin with the original language and identify the speakers.מתחילים בלשון המקור ומזהים את הדוברים.
Distinguish question, challenge, response and conclusion.מבחינים בין שאלה, קושיה, תשובה ומסקנה.
Bring the English and Hebrew readings into conversation.משווים בין הקריאה באנגלית ובעברית.
Revisit the text and test your understanding.חוזרים אל המקור ובוחנים את ההבנה.