What exactly does a firstborn receive a double share of, and which transfers of land return at the Jubilee?
במה בדיוק נוטל הבכור פי שניים, ואילו העברות קרקע חוזרות ביובל?
The Mishna: the double shareהמשנה: פי שניים
The firstborn takes a double share in his father’s property but not his mother’s, and not in improvements or in what is due as if held; nor does a wife for her ketubba, daughters for their support, or the levir. The Gemara derives the father’s property from “the right of the firstborn is his,” for a man, and the exclusions from “of all that is found with him.”
הבכור נוטל פי שניים בנכסי האב ואינו נוטל פי שניים בנכסי האם, ואינו נוטל בשבח ולא בראוי כבמוחזק; ולא האשה בכתובתה, ולא הבנות במזונותיהן, ולא היבם. הגמרא לומדת את נכסי האב מן "לו משפט הבכורה", לאיש ולא לאשה, ואת המיעוטים מן "בכל אשר ימצא לו".
Shmuel says a creditor collects from improvements; Rabbi Abba answers that the ketubba case is a leniency. Daughters’ support is a condition of the ketubba and treated like it. The levir is called a firstborn by the Torah.
שמואל אומר שבעל חוב גובה את השבח; רבי אבא משיב שמקולי כתובה שנו כאן. מזונות הבנות הם תנאי כתובה, וכתובה דמו. היבם נקרא בכור בתורה.
The levirהיבם
Abaye says the levir does not take improvements between death and levirate marriage, but does between marriage and division, since he “stands in the name of his dead brother.” Rava says not even then, since like a firstborn he has nothing before division. “All of them do not take improvements” includes natural growth, like grain that ripens or dates that mature; and expected property includes the grandfather’s estate. Later authorities discuss family burial plots and inheritance.
אביי אומר שהיבם אינו נוטל בשבח שבין מיתה ליבום, אבל נוטל בשבח שבין יבום לחלוקה, שנאמר "יקום על שם אחיו המת", והרי קם. רבא אומר אף לא אז, שכבכור אין לו קודם חלוקה. "וכולם אין נוטלים בשבח" מרבה שבחא דממילא, כגון שבולים שנתמלאו ותמרים שהבשילו; והראוי מרבה נכסי אבי אבא. פוסקים מאוחרים דנים בבתי קברות משפחתיים ובירושה.
What does not return at the Jubileeמה אינו חוזר ביובל
The Mishna: the firstborn’s share, a husband inheriting his wife, and the levir do not return at the Jubilee, nor does a gift according to Rabbi Meir; the Sages say a gift is like a sale; Rabbi Elazar says all return; Rabbi Yoḥanan ben Beroka says a husband who inherits his wife returns it to her family and deducts its value.
המשנה: הבכורה, היורש את אשתו והמייבם את אשת אחיו אינם חוזרים ביובל, וכן המתנה לדברי רבי מאיר; וחכמים אומרים מתנה כמכר; רבי אלעזר אומר כולם חוזרים ביובל; רבי יוחנן בן ברוקה אומר שהיורש את אשתו יחזיר לבני משפחה וינכה מהם את הדמים.
Rabbi Meir holds only sale returns, not gift or inheritance, and all these are inheritance or gift. The Sages include gift from “you shall return,” and these are inheritance, since the Torah compares the firstborn’s share to an ordinary share. Rabbi Elazar holds like the Sages but treats all these as gifts, with the husband’s inheritance rabbinic.
רבי מאיר סובר שרק מכר חוזר ולא מתנה וירושה, וכל אלה ירושה או מתנה. חכמים מרבים מתנה מן "תשובו", ואלה ירושה, שהתורה מקישה חלק בכורה לחלק פשוט. רבי אלעזר סובר כחכמים, אבל רואה בכל אלה מתנה, וירושת הבעל דרבנן.
Brothers who dividedהאחים שחלקו
Rabbi Yoḥanan says brothers who divided are buyers and return to each other at the Jubilee. Rav Hoshaya objects from the firstborn; Rabbi Elazar explains “do not return” as “do not return without payment.” Rav Sheshet objects, and Rav Ḥama cites “wisdom is good with an inheritance,” since Ravin reported that “returning” means returning without payment.
רבי יוחנן אומר שהאחים שחלקו לקוחות הם ומחזירים זה לזה ביובל. רב הושעיא מקשה מן הבכורה; רבי אלעזר מסביר "אין חוזרים" כאין חוזרים לבטלה. רב ששת מקשה, ורב חמא קורא עליו "טובה חכמה עם נחלה", שהרי רבין מסר ש"חוזרים" פירושו חוזרים לבטלה.
The family burial plotבית הקברות של המשפחה
Does Rabbi Yoḥanan ben Beroka hold the husband’s inheritance is Torah law? Then why return; if rabbinic, why payment? He holds it is Torah law, and the case is a burial plot the wife left him; because of the family’s dignity the Rabbis required return with payment. A baraita says one who sold his grave, its path or eulogy place may be redeemed by the family against his will, for the family’s honor. The eighth chapter ends.
האם רבי יוחנן בן ברוקה סובר שירושת הבעל דאורייתא? אם כן, מדוע יחזיר; ואם דרבנן, מדוע דמים? הוא סובר שהיא דאורייתא, והמקרה הוא שהורישתו אשתו בית הקברות, ומשום פגם משפחה אמרו רבנן לשקול דמי וליהדר. ברייתא אומרת שהמוכר קברו, דרך קברו או בית הספדו, באים בני המשפחה וקוברים אותו בעל כרחו משום פגם משפחה. הפרק השמיני מסתיים.
Keep the conversation goingממשיכים לשאול
- Why does the firstborn not take a double share of improvements?מדוע אין הבכור נוטל פי שניים בשבח?
- What does “he stands in his dead brother’s name” mean for the levir’s rights?מה משמעות "יקום על שם אחיו המת" לזכויות היבם?
- Why might inheritance and gift differ regarding the Jubilee?מדוע עשויות ירושה ומתנה להיות שונות לעניין היובל?
- What does the family burial plot teach about family honor in halakha?מה מלמד בית הקברות של המשפחה על כבוד המשפחה בהלכה?
The source sheetדף המקורות
וְלֹא הָאִשָּׁה בִּכְתוּבָּתָהּ, וְלֹא הַבָּנוֹת בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶן, וְלֹא אֶת הַיָּבָם, וְכוּלָּם אֵין נוֹטְלִין בַּשֶּׁבַח וְלֹא בָּרָאוּי כְּבַמּוּחְזָק.
גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא: ״וְלוֹ מִשְׁפַּט הַבְּכוֹרָה״ — מִשְׁפַּט הַבְּכוֹרָה לָאִישׁ, וְאֵין מִשְׁפַּט הַבְּכוֹרָה לָאִשָּׁה.
וְאֵינוֹ נוֹטֵל בַּשֶּׁבַח. דִּכְתִיב: ״בְּכֹל אֲשֶׁר יִמָּצֵא לוֹ״, וְלֹא בָּרָאוּי כְּבַמּוּחְזָק, דִּכְתִיב: ״בְּכֹל אֲשֶׁר יִמָּצֵא לוֹ״.
וְלֹא הָאִשָּׁה בִּכְתוּבָּתָהּ. אִינִי? וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל: בַּעַל חוֹב גּוֹבֶה אֶת הַשֶּׁבַח! אָמַר רַבִּי אַבָּא: מִקּוּלֵּי כְתוּבָּה שָׁנוּ כָּאן.
וְלֹא הַבָּנוֹת בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶן. מַאי טַעְמָא? תְּנַאי כְּתוּבָּה כִּכְתוּבָּה דָּמֵי.
וְלֹא (אֶת) הַיָּבָם. מַאי טַעְמָא? ״בְּכוֹר״ קַרְיֵיהּ רַחֲמָנָא. אָמַר אַבָּיֵי: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּשֶׁבַח שֶׁשָּׁבְחוּ נְכָסִים בֵּין מִיתָה לְיִבּוּם, אֲבָל דְּבֵין יִבּוּם לַחֲלוּקָּה — שָׁקֵיל. מַאי טַעְמָא? ״יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו הַמֵּת״ אָמַר רַחֲמָנָא, וַהֲרֵי קָם.
רָבָא אָמַר: אֲפִילּוּ דְּבֵין יִבּוּם לַחֲלוּקָּה נָמֵי לָא שָׁקֵיל, מַאי טַעְמָא? כִּבְכוֹר, מָה בְּכוֹר אֵין לוֹ קוֹדֶם חֲלוּקָּה, אַף יָבָם נָמֵי אֵין לוֹ קוֹדֶם חֲלוּקָּה.
וְכוּלָּם אֵין נוֹטְלִין בַּשֶּׁבַח,William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · CC-BY-NC · sefaria
Read the passage in its original context.קראו את המקור בהקשרו.
לְאֵיתוֹיֵי שְׁבָחָא דְּמִמֵּילָא: חֲפוּרָה וַהֲווֹ שׁוּבְלֵי, שַׁלְפּוּפֵי וַהֲווֹ תַּמְרֵי.
וְלֹא בָּרָאוּי כְּבַמּוּחְזָק, לְאֵיתוֹיֵי נִכְסֵי דַּאֲבִי אַבָּא.
מַתְנִי׳ וְאֵלּוּ שֶׁאֵין חוֹזְרִין בַּיּוֹבֵל — הַבְּכוֹרָה, וְהַיּוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, וְהַמְיַיבֵּם אֶת אֵשֶׁת אָחִיו.
וְהַמַּתָּנָה — דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הַמַּתָּנָה כַּמֶּכֶר, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כּוּלָּם חוֹזְרִין בַּיּוֹבֵל, רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: אַף הַיּוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ יַחְזִיר לִבְנֵי מִשְׁפָּחָה, וִינַכֶּה מֵהֶן אֶת הַדָּמִים.
גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר? מֶכֶר הוּא דְּאָמַר רַחֲמָנָא לֶיהְדַּר בַּיּוֹבֵל, מַתָּנָה וִירוּשָּׁה לָא. וְהָנֵי מִיְּרוּשָּׁה — יְרוּשָּׁה, דְּמַתָּנָה — מַתָּנָה. בְּכוֹר — ״לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם״, מַתָּנָה קַרְיֵיהּ רַחֲמָנָא.
וְהַיּוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, יְרוּשַּׁת הַבַּעַל דְּאוֹרָיְיתָא, וְהַמְיַיבֵּם אֶת אֵשֶׁת אָחִיו — ״בְּכוֹר״ קַרְיֵיהּ רַחֲמָנָא.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מַתָּנָה כְּמֶכֶר. מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן? ״תָּשׁוּבוּ״ — לְרַבּוֹת אֶת הַמַּתָּנָה.
וְהָנֵי כּוּלְּהוּ יְרוּשָּׁה נִינְהוּ.
בְּכוֹר אָמַר קְרָא: ״לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם״, מַקִּישׁ חֵלֶק בְּכוֹרָה לְחֵלֶק פָּשׁוּט — מָה חֵלֶק פָּשׁוּט יְרוּשָּׁה, אַף חֵלֶק בְּכוֹרָה יְרוּשָּׁה.
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כּוּלָּם חוֹזְרִים בַּיּוֹבֵל. סָבַר לַהּ כְּרַבָּנַן דְּאָמְרִי: ״תָּשׁוּבוּ״ לְרַבּוֹת אֶת הַמַּתָּנָה, וְהָנֵי כּוּלְּהוּ מַתָּנָה נִינְהוּ. בְּכוֹר — ״לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם״, מַתָּנָה קַרְיֵיהּ רַחֲמָנָא.
וְהַיּוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ — יְרוּשַּׁת הַבַּעַל דְּרַבָּנַן, וְהַמְיַיבֵּם אֶת אֵשֶׁת אָחִיו — ״בְּכוֹר״ קַרְיֵיהּ רַחֲמָנָא.
אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הָאַחִין שֶׁחָלְקוּ לָקוֹחוֹת הֵן, וּמַחְזִירִין זֶה לָזֶה בַּיּוֹבֵל. מוֹתֵיב רַב הוֹשַׁעְיָא: וְאֵלּוּ שֶׁאֵין חוֹזְרִין בַּיּוֹבֵל — הַבְּכוֹרָה!
אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר: מַאי ״אֵין חוֹזְרִין״ — אֵין חוֹזְרִין לְבַטָּלָה. מַתְקֵיף לַהּ רַב שֵׁשֶׁת: מִכְּלָל דְּמַאן דְּאָמַר ״חוֹזְרִין״ — חוֹזְרִין לְבַטָּלָה קָאָמַר?
קָרֵי רַב חָמָא עֲלֵיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת: ״טוֹבָה חׇכְמָה עִם נַחֲלָה״, וְלָא שְׁמִיעַ לְהוּ הָא דְּכִי אָתֵי רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ: מַאי ״חוֹזְרִין״ — חוֹזְרִין לְבַטָּלָה.
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: אַף הַיּוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ יַחְזִיר לִבְנֵי וְכוּ׳. מַאי קָסָבַר? אִי קָסָבַר יְרוּשַּׁת הַבַּעַל דְּאוֹרָיְיתָא — אַמַּאי יַחְזִיר לִבְנֵי מִשְׁפָּחָה? וְאִי קָסָבַר יְרוּשַּׁת הַבַּעַל דְּרַבָּנַן — דָּמִים מַאי עֲבִידְתַּיְיהוּ?
לְעוֹלָם קָסָבַר יְרוּשַּׁת הַבַּעַל דְּאוֹרָיְיתָא, וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? כְּגוֹן שֶׁהוֹרִישַׁתּוּ אִשְׁתּוֹ בֵּית הַקְּבָרוֹת, וּמִשּׁוּם פְּגַם מִשְׁפָּחָה אֲמוּר רַבָּנַן: לִשְׁקוֹל דְּמֵי וְלַיהְדַּר.
וְכִדְתַנְיָא: הַמּוֹכֵר קִבְרוֹ, וְדֶרֶךְ קִבְרוֹ, מְקוֹם מַעֲמָדוֹ, וּבֵית הֶסְפֵּדוֹ — בָּאִים בְּנֵי מִשְׁפָּחָה וְקוֹבְרִים אוֹתוֹ בְּעַל כׇּרְחוֹ, מִשּׁוּם פְּגַם מִשְׁפָּחָה. וּמַאי ״יְנַכֶּה לָהֶם מִן הַדָּמִים״? דְּמֵי קֶבֶר אִשְׁתּוֹ.
הֲדַרַן עֲלָךְ יֵשׁ בְּכוֹר.William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · CC-BY-NC · sefaria
Read the passage in its original context.קראו את המקור בהקשרו.