← The libraryספריית השיעורים ←
Source sheetדף מקורות
Bekhorot 22בכורות דף 22 10 October 2026כ״ט תשרי תשפ״ז
Daily studyלימוד יומי

Bekhorot 22 — Nullified impurity, the measures of a stillbirth and fish brineטומאה בטלה, שיעורי נפלים וציר

From the clot of blood to impurity that “reawakens”מחררת הדם ועד טומאה ש"ניעורה"

2 min read2 דקות קריאה · 2 sources2 מקורות · Open to all learnersלכל לומד ולומדת
Kes Avraham Adane Chacham Dayan
Rabbi portraitדיוקן רבKes Avraham Adane Chacham Dayan
The guiding questionהשאלה המנחה

When is something that could transmit impurity nullified by the majority, and can such nullified impurity return?

מתי דבר העלול לטמא בטל ברוב, והאם טומאה שבטלה יכולה לחזור ולהתעורר?

Burying the clotקבורת החררה

The clot is buried to publicize that the mother is exempt from the firstborn. If it is a real offspring, why does it not impart impurity? Rabbi Yoḥanan says it was nullified in the majority of blood. He holds that Rabbi Eliezer ben Yaakov and Rabbi Shimon said the same thing: Rabbi Shimon says that with an afterbirth in a house, the offspring dissolved before it emerged.

החררה נקברת כדי לפרסמה שנפטרה מן הבכורה. אם היא ולד מעליא, מדוע אינה מטמאה במגע ובמשא? רבי יוחנן אומר: משום ביטול ברוב נגעו בה. הוא סובר שרבי אליעזר בן יעקב ורבי שמעון אמרו דבר אחד: רבי שמעון אומר, בשליה בבית, שהוולד נימוק עד שלא יצא.

The measure of a stillbirthשיעור הנפל

A Mishna says stillbirths do not open the grave until the head is rounded like a spindle-whorl. Rav Huna says a whorl of wool, and Ḥiyya bar Rav asks whether of warp or woof; a baraita gives Rabbi Meir warp, Rabbi Yehuda woof, and Rabbi Eliezer son of Rabbi Tzadok when the buttocks appear, explained in Jerusalem as a mule kneeling to pass water.

משנה אומרת שאין לנפלים פתיחת הקבר עד שיעגילו ראש כפיקה. רב הונא אומר כפיקה של צמר, וחייא בר רב שואל אם של שתי או של ערב; ברייתא מביאה רבי מאיר של שתי, רבי יהודה של ערב, ורבי אליעזר ברבי צדוק משיראו טפיפיות, שפירשו בירושלים כפרידה שכורעת להטיל מימיה.

Rav Huna heard of two whorls without explanation; Rav Dimi reported three from Rabbi Yoḥanan, and Ravin explained: for a woman like the warp, for an animal like the woof, and the large whorl of sack-makers is the measure for a clod from a beit hapras or gentile land.

רב הונא שמע שתי פיקות ולא ידע לפרש; רב דימי מסר שלוש מרבי יוחנן, ורבין פירש: של אשה כשל שתי, של בהמה כשל ערב, והפיקה הגדולה של סקאין היא שיעור הגוש הבא מבית הפרס או מארץ העמים.

Fish brine from an am ha’aretzציר מעם הארץ

Reish Lakish in the name of Rabbi Yehuda Nesia says one who buys fish brine from an am ha’aretz may connect it with water in a mikve, and it is pure: if most is water, connecting purifies it; if most is brine, brine does not become impure, and the minority of water is nullified in the majority. Later authorities discuss majorities of water in brine and nullifying water.

ריש לקיש משום רבי יהודה נשיאה אומר שהלוקח ציר מעם הארץ משיקו במים וטהור: אם רובו מים, ההשקה מטהרתם; ואם רובו ציר, ציר אינו מקבל טומאה, והמיעוט של מים בטל ברוב. פוסקים מאוחרים דנים ברוב מים בציר ובביטול מים.

Rabbi Yirmeya limits this to dipping bread, not a pot, where the water finds its own kind and reawakens. Abaye objects that nullified impurity cannot reawaken, and Rav Dimi cites the Mishna of a se’a of impure teruma that fell into a hundred of pure ordinary produce.

רבי ירמיה מגביל זאת לטבול בו פיתו, אבל לא לקדירה, שבה מצא מין את מינו וניעור. אביי מקשה: וכי טומאה שבטלה חוזרת וניעורה? ורב דימי מביא את המשנה על סאה תרומה טמאה שנפלה למאה חולין טהורים.

The se’a of impure terumaסאה תרומה טמאה

Rabbi Eliezer says it should be lifted out and left to rot, for I say the se’a that fell is the one that came up; the Sages say it may be lifted and eaten as crumbs, roasted, kneaded with fruit juice, or divided among doughs, provided there is not an egg’s bulk in one place. A baraita adds about that ordinary produce, and the discussion continues on the next daf.

רבי אליעזר אומר תירום ותרקב, שאני אומר היא סאה שנפלה היא סאה שעלתה; וחכמים אומרים תעלה ותיאכל ניקודים או קליות, או תילוש במי פירות, או תתחלק לעיסות, ובלבד שלא יהא במקום אחד כביצה. ברייתא מוסיפה על אותם חולין, והדיון נמשך בדף הבא.

For the study tableלשולחן הלימוד

Keep the conversation goingממשיכים לשאול

  1. Why must the clot be buried publicly?מדוע יש לקבור את החררה בפרסום?
  2. What is the logic of “either way” in the brine case?מהו ההיגיון של "ממה נפשך" במקרה הציר?
  3. What does “a kind finds its kind and reawakens” mean?מה פירוש "מצא מין את מינו וניעור"?
  4. Why do the Sages require dividing the teruma among doughs?מדוע מחייבים החכמים לחלק את התרומה לעיסות?
Return to the textחוזרים למקור

The source sheetדף המקורות

01

Bekhorot 22aבכורות כ״ב א

Open source ↗פתיחת המקור ↗
כְּדֵי לְפַרְסְמָהּ שֶׁנִּפְטְרָה מִן הַבְּכוֹרָה. לְמֵימְרָא דְּוָלָד מְעַלְּיָא הוּא, וְאַמַּאי אֵין מְטַמֵּא לֹא בְּמַגָּע וְלֹא בְּמַשָּׂא? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִשּׁוּם בִּיטּוּל בְּרוֹב נָגְעוּ בָּהּ. וְאַזְדָּא רַבִּי יוֹחָנָן לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב — הָא דַּאֲמַרַן. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַאי הִיא? דִּתְנַן: הַשִּׁלְיָא בַּבַּיִת — הַבַּיִת טָמֵא. לֹא שֶׁהַשִּׁלְיָא וָלָד, אֶלָּא שֶׁאֵין שִׁלְיָא בְּלֹא וָלָד. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: וָלָד נִימּוֹק עַד שֶׁלֹּא יָצָא. תְּנַן הָתָם: אֵין לִנְפָלִים פְּתִיחַת הַקֶּבֶר, עַד שֶׁיַּעֲגִילוּ רֹאשׁ כְּפִיקָּה. מַאי כְּפִיקָּה? אָמַר רַב הוּנָא: כְּפִיקָּה שֶׁל צֶמֶר. אֲמַר לֵיהּ חִיָּיא בַּר רַב לְרַב הוּנָא: רַבִּי, פָּרֵישׁ שֶׁל שְׁתִי אוֹ שֶׁל עֵרֶב? אֲמַר לֵיהּ: תַּנְיָא: פִּיקָּה שֶׁל שְׁתִי, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שֶׁל עֵרֶב. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: מִשֶּׁיֵּרָאוּ טְפִיפִיּוֹת. מַאי טְפִיפִיּוֹת? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק: כָּךְ הָיוּ מְפָרְשִׁין בִּירוּשָׁלַיִם: כִּפְרֵידָה שֶׁכּוֹרַעַת לְהַטִּיל מֵימֶיהָ, וְנִרְאֵית פִּיקָּה מִתּוֹךְ פִּיקָּה. אָמַר רַב הוּנָא: שָׁמַעְתִּי שְׁתֵּי פִּיקוֹת, אַחַת שֶׁל שְׁתִי וְאַחַת שֶׁל עֵרֶב, וְאֵין לִי לְפָרֵשׁ. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שָׁלֹשׁ פִּיקוֹת שָׁמַעְתִּי, אַחַת שֶׁל שְׁתִי וְאַחַת שֶׁל עֵרֶב וְאַחַת שֶׁל פִּיקָּה גְּדוֹלָה שֶׁל סַקָּאִין, וְאֵין לִי לְפָרֵשׁ. כִּי אֲתָא רָבִין פֵּירְשַׁהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: שֶׁל אִשָּׁה כְּשֶׁל שְׁתִי, שֶׁל בְּהֵמָה כְּשֶׁל עֵרֶב. פִּיקָּה גְּדוֹלָה שֶׁל סַקָּאִין, כְּדִתְנַן: גּוּשׁ הַבָּא מִבֵּית הַפְּרָס, מֵאֶרֶץ הָעַמִּים — שִׁיעוּרוֹ כְּפִיקָּה גְּדוֹלָה שֶׁל סַקָּאִין, שֶׁהוּא כְּחוֹתַם הַמַּרְצוּפִין, וְיֶשְׁנוֹ בְּצַד הָעֶלְיוֹן שֶׁל מְגוּפַת הֶחָבִית הַלַּחְמִית. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה: הַלּוֹקֵחַ צִיר מֵעַם הָאָרֶץ — מַשִּׁיקוֹ בְּמַיִם, וְטָהוֹר. מִמָּה נַפְשָׁךְ, אִי מַיָּא רוּבָּא נִינְהוּ — כֵּיוָן דְּעָבֵיד לְהוּ הַשָּׁקָה טָהֲרִי לְהוּ, וְאִי רוּבָּא צִיר נִינְהוּ — צִיר לָא בַּר קַבּוֹלֵי טוּמְאָה הוּא. מַאי אִיכָּא — מִשּׁוּם הָנָךְ מִיעוּטָא דְּמַיָּא, הָנָךְ בָּטְלוּ לְהוּ בְּרוּבָּא. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לִטְבּוֹל בָּהֶן פִּיתּוֹ, אֲבָל לִקְדֵירָה — לֹא, מָצָא מִין אֶת מִינוֹ וְנֵיעוֹר. יָתֵיב רַב דִּימִי וְקָאָמַר לְהָא שְׁמַעְתָּא. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְכִי טוּמְאָה שֶׁבָּטְלָה חָזְרָה וְנֵיעוֹרָה? אֲמַר לֵיהּ: וְאַתְּ לָא תִּסְבְּרַהּ? וְהָתְנַן: סְאָה תְּרוּמָה טְמֵאָה שֶׁנָּפְלָה

William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · CC-BY-NC · sefaria
Read the passage in its original context.קראו את המקור בהקשרו.

02

Bekhorot 22bבכורות כ״ב ב

Open source ↗פתיחת המקור ↗
לְמֵאָה חוּלִּין טְהוֹרִין, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: תֵּירוֹם וְתֵרָקֵב, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: הִיא סְאָה שֶׁנָּפְלָה הִיא סְאָה שֶׁעָלְתָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: תַּעֲלֶה, וְתֵיאָכֵל נִיקּוּדִים, אוֹ קְלָיוֹת, אוֹ תִּילּוֹשׁ בְּמֵי פֵירוֹת, אוֹ תִּתְחַלֵּק לְעִיסּוֹת, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא בְּמָקוֹם אֶחָד כְּבֵיצָה. וְתָנֵי עֲלַהּ: אוֹתָן חוּלִּין

William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · CC-BY-NC · sefaria
Read the passage in its original context.קראו את המקור בהקשרו.