Why may the year not have more than eight full or eight deficient months, and how does this relate to the moon’s appearance?
מדוע אין בשנה יותר משמונה חודשים מלאים או חסרים, וכיצד הדבר קשור לראיית הלבנה?
Rav Huna and Ullaרב הונא ועולא
Rav Huna says the Sages did not see fit to make more than eight full months, for with nine the moon would appear three days early; though with eight it appears two days early, Rav Mesharshiya explains a case where the previous year was a leap year, and the one day remaining is not noticed. Ulla says they did not see fit to make more than eight deficient months, for the moon would lag; the one day left is thought to have been missed.
רב הונא אומר שלא נראה לחכמים לעבר יתר על שמונה, שבתשעה קדים אתי סיהרא תלתא יומי; ואף שבשמונה קדים תרי יומי, רב משרשיא מסביר כגון שהיתה שנה שלפניה מעוברת, והיום האחד לא אדעתייהו דאינשי. עולא אומר שלא נראה לחכמים לחסר יתר על שמונה, שמייתרא סיהרא; והיום האחד, סברי איתחזויי איתחזי ואנן לאו אדעתין.
The length of the added monthשיעור עיבור השנה
They differ on whether the added month of a leap year is thirty days or, as Rabban Shimon ben Gamliel says, a month that may be deficient.
הם נחלקים אם עיבור השנה שלושים יום, או כפי שרבן שמעון בן גמליאל אומר, חודש, שיכול להיות חסר.
Shavuot and Rosh Hashanaעצרת וראש השנה
A baraita says Shavuot falls only on the day of waving or the day after, which fits Ulla but not Rav Huna. Rav Huna replies that Ulla too is challenged, and the baraita follows “others,” who say there are only four days between one Shavuot and the next, five in a leap year. Rav Adda bar Ahava says they teach that sanctifying by sighting is not required. Later authorities discuss vows whose words are unclear.
ברייתא אומרת שאין עצרת חלה אלא ביום הנף או לאור עיבורו, דבר המתיישב עם עולא ולא עם רב הונא. רב הונא משיב שגם עולא מוקשה, והברייתא כאחרים, האומרים שאין בין עצרת לעצרת אלא ארבעה ימים, וחמשה בשנה מעוברת. רב אדא בר אהבה אומר שהם מלמדים שאין מצוה לקדש על פי הראייה. פוסקים מאוחרים דנים בנדרים שלשונם אינה ברורה.
Shmuel and the lunar yearשמואל ושנת הלבנה
Shmuel holds like Rav Huna: the lunar year is no less than 352 days and no more than 356. The objection from a nazir “like the days of the moon,” who counts 354, is answered: in vows, follow common language and most years. Rebbi too made nine deficient months and the new moon was seen on time; Rabbi Shimon son of Rebbi suggested it was a leap year.
שמואל סובר כרב הונא: אין שנת לבנה פחותה משלוש מאות חמשים ושתיים יום ולא יתירה על שלוש מאות חמשים ושישה. הקושיה מנזיר "כימות הלבנה", המונה שלוש מאות חמשים וארבעה, מתורצת: בנדרים הלך אחר לשון בני אדם ורוב שנים. גם רבי עשה תשעה חסרים ונראה חודש בזמנו; רבי שמעון ברבי אמר: שמא שנה מעוברת היתה.
Keep the conversation goingממשיכים לשאול
- Why does a gap of one day go unnoticed but not two?מדוע הפרש של יום אחד אינו מורגש ושל שניים כן?
- What is the significance of “others” teaching that sighting is not required?מה משמעות לימוד "אחרים" שאין מצוה לקדש על פי הראייה?
- Why are vows interpreted by common language?מדוע נדרים מתפרשים בלשון בני אדם?
- What does Rebbi’s surprise teach about astronomical calculation?מה מלמדת תמיהת רבי על חישוב אסטרונומי?
The source sheetדף המקורות
קָדֵים אָתֵי סֵיהֲרָא תְּלָתָא יוֹמֵי! הַשְׁתָּא נָמֵי קָא קָדֵים אָתֵי תְּרֵי יוֹמֵי.
כִּדְאָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא, כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה שָׁנָה מְעוּבֶּרֶת, הָכָא נָמֵי כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה שָׁנָה שֶׁלְּפָנֶיהָ מְעוּבֶּרֶת, וְעִיבּוּר שָׁנָה חוֹדֶשׁ. דַּל יַרְחָא מַלְיָא בַּהֲדֵי יַרְחָא חַסִּירָא, וְאַכַּתִּי חַד יוֹמָא! לָא אַדַּעְתַּיְיהוּ דְּאִינָשֵׁי.
עוּלָּא אָמַר: לֹא נִרְאָה לַחֲכָמִים לְחַסֵּר יָתֵר עַל שְׁמוֹנָה, וּמַאי טַעְמָא קָאָמַר — מָה טַעַם אֵין פּוֹחֲתִים מֵאַרְבָּעָה חֳדָשִׁים הַמְעוּבָּרִים בְּשָׁנָה — מִשּׁוּם דְּלֹא נִרְאָה לַחֲכָמִים לְחַסֵּר יָתֵר עַל שְׁמוֹנֶה.
מַאי שְׁנָא תִּשְׁעָה דְּלָא, דְּאִם כֵּן מְיַיתְּרָא סֵיהֲרָא תְּלָתָא יוֹמֵי, הַשְׁתָּא נָמֵי קָא מְיַיתְּרָא תְּרֵי יוֹמֵי!
כִּדְאָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא, כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה שָׁנָה מְעוּבֶּרֶת, הָכָא נָמֵי כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה שָׁנָה שֶׁלְּפָנֶיהָ מְעוּבֶּרֶת, דַּל יַרְחָא חַסִּירָא בַּהֲדֵי יַרְחָא מַלְיָא.
וְאַכַּתִּי אִיכָּא חַד יוֹמָא, סָבְרִי: אִיתְחֲזוֹיֵי אִיתְחֲזִי וַאֲנַן לָאו אַדַּעְתִּין.William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · CC-BY-NC · sefaria
Read the passage in its original context.קראו את המקור בהקשרו.
בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? בְּעִיבּוּר שָׁנָה, דְּתַנְיָא: כַּמָּה עִיבּוּר שָׁנָה — שְׁלֹשִׁים, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: חוֹדֶשׁ.
מֵיתִיבִי: אִין עֲצֶרֶת חָלָה אֶלָּא בְּיוֹם הָנֵף, וְאֵין רֹאשׁ הַשָּׁנָה חָלָה אֶלָּא אוֹ בְּיוֹם הָנֵף אוֹ לְאוֹר עִיבּוּרוֹ. בִּשְׁלָמָא לְעוּלָּא, דִּשְׁמוֹנָה חֲסֵירִין עָבְדִינַן, מֵעוּבָּרִין לָא עָבְדִינַן — מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ.
שְׁנֵיהֶן חָסֵר — בְּיוֹם הָנֵף.
אֶחָד מָלֵא וְאֶחָד חָסֵר — לְאוֹר עִיבּוּרוֹ.
אֶלָּא לְרַב הוּנָא דְּאָמַר: עָבְדִינַן מְעוּבָּרִין, הָא זִימְנִין דְּמַשְׁכַּחַתְּ לְאוֹר אוֹר עִיבּוּרוֹ!
אָמַר לְךָ רַב הוּנָא: וּלְעוּלָּא מִי נִיחָא? שְׁמוֹנָה הוּא דְּלָא עָבְדִינַן, הָא שִׁבְעָה עָבְדִינַן. שִׁבְעָה זִימְנִין דְּלָא עָבְדִינַן בְּסִיתְוָא וְעָבְדִינַן בְּקַיְיטָא, וְהָא הֲוָה לְאוֹר אוֹר עִיבּוּרוֹ!
אֶלָּא, הָא מַנִּי? אֲחֵרִים הִיא, דְּתַנְיָא: אֲחֵרִים אוֹמְרִים: אֵין בֵּין עֲצֶרֶת לַעֲצֶרֶת, וְאֵין בֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, אֶלָּא אַרְבָּעָה יָמִים בִּלְבַד, וְאִם הָיְתָה שָׁנָה מְעוּבֶּרֶת — חֲמִשָּׁה.
סוֹף סוֹף, לַאֲחֵרִים, בְּיוֹם הָנֵף — לָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ!
אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא: כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה שָׁנָה מְעוּבֶּרֶת, וְעִיבּוּר שָׁנָה שְׁלֹשִׁים יוֹם, דַּל יַרְחָא לְבַהֲדֵי יַרְחָא, דְּמַשְׁכַּחַתְּ לָהּ בְּיוֹם הָנֵף.
אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה לְרָבָא: ״אֲחֵרִים״, מִנְיָנָא אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן? הָא קָא מַשְׁמַע לַן, דְּלָא בָּעֵינַן מִצְוָה לְקַדֵּשׁ עַל פִּי הָרְאָיָה.
מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא וְהָאִיכָּא יוֹמָא דְּשָׁעֵי, וְיוֹמָא דִּתְלָתִין שְׁנֵי, כֵּיוָן דְּלֵיתֵיהּ בְּכֹל שַׁתָּא לָא קָא חָשֵׁיב.
וְאַף שְׁמוּאֵל סָבַר לַהּ כְּרַב הוּנָא, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין שְׁנַת לְבָנָה פְּחוּתָה מִשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם יוֹם, וְלֹא יְתֵירָה עַל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה יוֹם.
הָא כֵּיצַד? שְׁנֵיהֶם מְלֵאִין — שִׁשָּׁה, שְׁנֵיהֶם חֲסֵירִין — שְׁנַיִם, אֶחָד מָלֵא וְאֶחָד חָסֵר — אַרְבָּעָה.
מֵיתִיבִי: הֲרֵינִי נָזִיר ״כִּימוֹת הַחַמָּה״ — מוֹנֶה נְזִירוּת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה יָמִים, כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה. ״כִּימוֹת הַלְּבָנָה״ — מוֹנֶה נְזִירוּת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וְאַרְבָּעָה יָמִים, כְּמִנְיַן יְמוֹת הַלְּבָנָה. וְאִם אִיתָא, זִימְנִין דְּמַשְׁכַּחַתְּ לַהּ שִׁשָּׁה!
בִּנְדָרִים הַלֵּךְ אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, וְרוֹב שְׁנַיִם.
וְאַף רַבִּי סָבַר לַהּ כְּרַב הוּנָא, דְּתַנְיָא: מַעֲשֶׂה וְעָשָׂה רַבִּי (כְּרַב הוּנָא) תִּשְׁעָה חֲסֵירִים, וְנִרְאָה חוֹדֶשׁ בִּזְמַנּוֹ, וְהָיָה רַבִּי תָּמֵיהַּ וְאוֹמֵר: עָשִׂינוּ תִּשְׁעָה חֲסֵירִין וְנִרְאֶה חוֹדֶשׁ בִּזְמַנּוֹ! אָמַר לְפָנָיו רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי: שֶׁמָּא שָׁנָה מְעוּבֶּרֶת הָיְתָה?William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · CC-BY-NC · sefaria
Read the passage in its original context.קראו את המקור בהקשרו.