Why are there two different definitions of a firstborn son, and what part of the body counts as being born?
מדוע יש שתי הגדרות שונות לבכור, ואיזה חלק מן הגוף נחשב לידה?
A vow in publicנדר ברבים
The vow is made with the consent of the public, so even for those who say a public vow can be annulled, one made with the public’s consent cannot. Amemar rules this applies to optional matters, but for a mitzva it can be annulled, as when Rav Aḥa removed a teacher who was negligent and Ravina restored him, finding no one as precise. One who became impure for the dead needs only acceptance, since there the inclination is not as strong. Later authorities discuss why public vows cannot be annulled.
מדירים אותו על דעת רבים, ולכן אפילו למאן דאמר נדר שהודר ברבים יש לו הפרה, על דעת רבים אין לו הפרה. אמימר פוסק שזה בדבר הרשות, אבל לדבר מצוה יש לו הפרה, כמו מקרי דרדקי שהדירו רב אחא משום שפשע בתינוקות, ורבינא החזירו כיוון שלא מצא מדייק כמותו. המיטמא למתים די לו בקבלה, שהתם יצרו תקפו. פוסקים מאוחרים דנים מדוע אין הפרה לנדר על דעת רבים.
Four kinds of firstbornארבעה סוגי בכור
The eighth chapter opens: there is a firstborn for inheritance but not for the kohen, one for the kohen but not for inheritance, one for both, and one for neither. For inheritance but not the kohen: one born after stillbirths, even if its head emerged alive, or after a full-term baby whose head emerged dead; Rabbi Meir includes one born after a miscarriage resembling an animal, while the Sages require human form.
הפרק השמיני נפתח: יש בכור לנחלה ואינו בכור לכהן, בכור לכהן ואינו בכור לנחלה, בכור לנחלה ולכהן, ויש שאינו בכור לא לנחלה ולא לכהן. בכור לנחלה ולא לכהן: הבא אחר נפלים, אף על פי שיצא ראשו חי, ואחר בן תשעה שיצא ראשו מת; רבי מאיר כולל את הבא אחר המפלת כמין בהמה, וחכמים מחייבים צורת אדם.
Also for inheritance only: a man without children who married a woman who had already given birth, or a maidservant or gentile woman who gave birth before freedom or conversion and then bore; Rabbi Yose HaGelili says this is a firstborn for both, “the opening of the womb in Israel.”
וכן בכור לנחלה בלבד: מי שלא היו לו בנים ונשא אשה שכבר ילדה, או שפחה ונשתחררה או נכרית ונתגיירה, שילדה קודם לכן ואחר כך ילדה; רבי יוסי הגלילי אומר בכור לנחלה ולכהן, שנאמר "פטר רחם בישראל".
For the kohen onlyבכור לכהן בלבד
For the kohen but not inheritance: a man with children who married a woman who had not given birth, a woman who converted or was freed while pregnant, a kohenet, a Levite woman, or a woman who remarried within three months so that paternity is doubtful.
בכור לכהן ולא לנחלה: מי שהיו לו בנים ונשא אשה שלא ילדה, נתגיירה מעוברת או נשתחררה מעוברת, כהנת ולויה ואשה שכבר ילדה, וכן מי שלא שהתה לאחר בעלה שלושה חודשים ונישאת וילדה ואין ידוע אם בן תשעה לראשון או בן שבעה לאחרון.
Does the head exempt?האם הראש פוטר?
Shmuel says the head does not exempt for stillbirths, since only one with “the breath of life in its nostrils” counts by its head. The Mishna’s “its head emerged” is read as most of it, and the wording explained by the parallel clause. But a Mishna says birth occurs when the head emerges, and for humans when most of the head, defined as the forehead, so Shmuel is refuted.
שמואל אומר שאין הראש פוטר בנפלים, שרק מי ש"נשמת רוח חיים באפיו" חשיב רישיה. "יצא ראשו" שבמשנה נקרא כרובו, והלשון מתבארת בגלל הסיפא. אבל משנה אומרת שהוציא ראשו הרי זה כילוד, ובאדם משיצא רוב ראשו, שהיא הפדחת; תיובתא דשמואל.
The forehead and inheritanceהפדחת והנחלה
Reish Lakish says the forehead exempts everywhere except inheritance, since “he shall recognize” requires recognition of the face; Rabbi Yoḥanan says even for inheritance. Testimony identifying a dead man requires the face with the nose, but testimony for a woman’s remarriage is stricter, and a defense is offered for the leniency of hearsay at its end.
ריש לקיש אומר שהפדחת פוטרת בכל מקום חוץ מן הנחלה, שנאמר "יכיר", הכרת פנים; רבי יוחנן אומר אפילו לנחלה. עדות על מת דורשת פרצוף פנים עם החוטם, אבל עדות אשה החמירו בה רבנן, ומובא הסבר לקולת עד מפי עד בסופה.
Keep the conversation goingממשיכים לשאול
- Why can a public vow not be annulled, except for a mitzva?מדוע אין הפרה לנדר על דעת רבים, חוץ מדבר מצוה?
- Why might a firstborn for inheritance differ from a firstborn for the kohen?מדוע בכור לנחלה שונה מבכור לכהן?
- What is the significance of the forehead as the sign of birth?מה המשמעות של הפדחת כסימן ללידה?
- Why is testimony for a woman’s remarriage stricter?מדוע עדות להשיא אשה חמורה יותר?
The source sheetדף המקורות
לֵיהּ אַדַּעַת רַבִּים.
אָמַר אַמֵּימָר: הִלְכְתָא, אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר נֶדֶר שֶׁהוּדַּר בָּרַבִּים יֵשׁ לוֹ הֲפָרָה, עַל דַּעַת הָרַבִּים אֵין לוֹ הֲפָרָה. וְהָנֵי מִילֵּי לִדְבַר הָרְשׁוּת, אֲבָל לִדְבַר מִצְוָה יֵשׁ לוֹ הֲפָרָה. כִּי הָהוּא דְּמַקְרֵי דַרְדְּקֵי, אַדְּרֵיהּ רַב אַחָא דְּקָא פָשַׁע בְּיָנוֹקֵי, וְאַהְדְּרֵיהּ רָבִינָא, דְּלָא אַשְׁכַּח דַּהֲוָה דָּיֵיק כְּוָותֵיהּ.
וְהַמִּטַּמֵּא לְמֵתִים כּוּ׳. מַאי שְׁנָא הָכָא דְּסַגִּי לֵיהּ בְּקַבָּלָה, וּמַאי שְׁנָא הָתָם דְּמַדְּרִינַן לֵיהּ? הָתָם יִצְרוֹ תְּקָפוֹ.
הֲדַרַן עֲלָךְ מוּמִין אֵלּוּ.
מַתְנִי׳ יֵשׁ בְּכוֹר לַנַּחֲלָה, וְאֵינוֹ בְּכוֹר לַכֹּהֵן; בְּכוֹר לִכְהֵן, וְאֵינוֹ בְּכוֹר לַנַּחֲלָה; בְּכוֹר לַנַּחֲלָה וְלַכֹּהֵן, וְיֵשׁ שֶׁאֵינוֹ בְּכוֹר לֹא לַנַּחֲלָה וְלֹא לַכֹּהֵן.
אֵיזֶהוּ בְּכוֹר לַנַּחֲלָה וְאֵינוֹ בְּכוֹר לַכֹּהֵן? הַבָּא אַחַר נְפָלִים, אַף עַל פִּי שֶׁיָּצָא אֶת רֹאשׁוֹ חַי, וּבֶן תִּשְׁעָה שֶׁיָּצָא רֹאשׁוֹ מֵת, הַמַּפֶּלֶת כְּמִין בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף — דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד שֶׁיְּהֵא בּוֹ מִצּוּרַת אָדָם. הַמַּפֶּלֶת סַנְדָּל, אוֹ שִׁלְיָא, אוֹ שַׁפִּיר מְרוּקָּם, וְהַיּוֹצֵא מְחוּתָּךְ — הַבָּא אַחֲרֵיהֶם בְּכוֹר לַנַּחֲלָה, וְאֵין בְּכוֹר לַכֹּהֵן.
מִי שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ בָּנִים, וְנָשָׂא אִשָּׁה שֶׁכְּבָר יָלְדָה, עוֹדָהּ שִׁפְחָה וְנִשְׁתַּחְרְרָה, עוֹדָהּ נׇכְרִית וְנִתְגַּיְּירָה, מִשֶּׁבָּאת לְיִשְׂרָאֵל יָלְדָה — בְּכוֹר לַנַּחֲלָה וְאֵין בְּכוֹר לַכֹּהֵן.
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: בְּכוֹר לַנַּחֲלָה וְלַכֹּהֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״פֶּטֶר רֶחֶם בְּיִשְׂרָאֵל״ — עַד שֶׁיִּפְטְרוּ רֶחֶם מִיִּשְׂרָאֵל.
מִי שֶׁהָיוּ לוֹ בָּנִים וְנָשָׂא אִשָּׁה שֶׁלֹּא יָלְדָה, נִתְגַּיְּירָה מְעוּבֶּרֶת, נִשְׁתַּחְרְרָה מְעוּבֶּרֶת.
וְיָלְדָה הִיא וְכֹהֶנֶת הִיא, וּלְוִיָּה הִיא, וְאִשָּׁה שֶׁכְּבָר יָלְדָה, וְכֵן מִי שֶׁלֹּא שָׁהֲתָה לְאַחַר בַּעְלָהּ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וְנִשֵּׂאת וְיָלְדָה, וְאֵינוֹ יָדוּעַ אִם בֶּן תִּשְׁעָה לָרִאשׁוֹן אִם בִּן שִׁבְעָה לָאַחֲרוֹן — בְּכוֹר לַכֹּהֵן וְאֵינוֹ בְּכוֹר לַנַּחֲלָה.William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · CC-BY-NC · sefaria
Read the passage in its original context.קראו את המקור בהקשרו.
גְּמָ׳ אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין הָרֹאשׁ פּוֹטֵר בִּנְפָלִים.
מַאי טַעְמָא? ״כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו״ — כֹּל הֵיכָא דְּנִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו הוּא דַּחֲשִׁיב רֵישֵׁיהּ, אִידַּךְ לָא חֲשִׁיב רֵישֵׁיהּ.
תְּנַן: הַבָּא אַחַר נְפָלִים, שֶׁיָּצָא רֹאשׁוֹ חַי, וּבֶן תִּשְׁעָה שֶׁיָּצָא רֹאשׁוֹ מֵת. קָתָנֵי מִיהָא ״רֹאשׁוֹ!״ מַאי ״רֹאשׁוֹ?״ רוּבּוֹ.
וְלִיתְנֵי ״רוּבּוֹ״! בְּדִין הוּא דְּאִיבְּעִי לֵיהּ לְמִיתְנֵי רוּבּוֹ, וְאַיְּידֵי דְּקָא בָעֵי לְמִיתְנֵי סֵיפָא בֶּן תִּשְׁעָה שֶׁיָּצָא רֹאשׁוֹ מֵת — טַעְמָא דְּרֹאשׁוֹ מֵת, הָא רֹאשׁוֹ חַי — הַבָּא אַחֲרָיו בְּכוֹר לַנַּחֲלָה נָמֵי לָא הָוֵי, תְּנָא רֵישָׁא נָמֵי רֹאשׁוֹ.
וּמַאי קָא מַשְׁמַע לַן, דְּכֵיוָן דְּמַפֵּיק לֵיהּ רֵישֵׁיהּ הָוֵה [לֵיהּ] לֵידָה? תְּנֵינָא: הוֹצִיא רֹאשׁוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהֶחְזִירוֹ — הֲרֵי זֶה כְּיָלוּד!
וְכִי תֵּימָא: אַשְׁמוֹעִינַן בְּהֵמָה, וְקָא מַשְׁמַע לַן בְּאָדָם, דְּאָדָם מִבְּהֵמָה לָא יָלֵיף — דְּלֵית לַהּ פְּרוֹזְדוֹר.
בְּהֵמָה מֵאָדָם לָא יָלְפָא — מִשּׁוּם דַּחֲשִׁיב פַּרְצוּף פָּנִים דִּידֵיהּ.
הָא נָמֵי תְּנֵינָא: יָצָא כְּדַרְכּוֹ — מִשֶּׁיָּצָא רוֹב רֹאשׁוֹ, וְאֵיזֶהוּ רוֹב רֹאשׁוֹ? מִשֶּׁתֵּצֵא פַּדַּחְתּוֹ. תְּיוּבְתָּא דִשְׁמוּאֵל, תְּיוּבְתָּא!
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: פַּדַּחַת פּוֹטֶרֶת בְּכׇל מָקוֹם, חוּץ מִן הַנַּחֲלָה. מַאי טַעְמָא? ״יַכִּיר״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ לַנַּחֲלָה.
בְּכׇל מָקוֹם, לְאֵיתוֹיֵי מַאי? לְאֵיתוֹיֵי הָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: גִּיּוֹרֶת שֶׁיָּצְאָה פַּדַּחַת וְלָדָהּ בְּגַיּוּתָהּ, וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּיְּירָה — אֵין נוֹתְנִין לָהּ יְמֵי טוּמְאָה וִימֵי טׇהֳרָה, וְאֵינָהּ מְבִיאָה קׇרְבַּן לֵידָה.
מֵיתִיבִי: ״יַכִּיר״ — זוֹ הַכָּרַת פָּנִים, וְאֵיזוֹ הִיא הַכָּרַת פָּנִים? פַּרְצוּף פָּנִים עִם הַחוֹטֶם. תָּנֵי: ״עַד הַחוֹטֶם״. תָּא שְׁמַע: אֵין מְעִידִים אֶלָּא עַל פַּרְצוּף פָּנִים עִם הַחוֹטֶם. תְּנִי: ״עַד הַחוֹטֶם״.
תָּא שְׁמַע: פַּדַּחַת בְּלֹא פַּרְצוּף פָּנִים, פַּרְצוּף פָּנִים בְּלֹא פַּדַּחַת — אֵין מְעִידִין עַד שֶׁיְּהוּ שְׁנֵיהֶם עִם הַחוֹטֶם. וְאָמַר אַבָּיֵי, וְאִיתֵּימָא רַב כָּהֲנָא: מַאי קְרָאָה? ״הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם״! שָׁאנֵי עֵדוּת אִשָּׁה, דְּאַחְמִירוּ בַּהּ רַבָּנַן.
וּמִי אַחְמִירוּ? וְהָא תְּנַן: הוּחְזְקוּ לִהְיוֹת מַשִּׂיאִים עֵד מִפִּי עֵד, מִפִּי אִשָּׁה, מִפִּי עֶבֶד, מִפִּי שִׁפְחָה! כִּי אַקִּילוּ רַבָּנַן בְּסוֹפָהּ, בִּתְחִלָּתָהּ לָא אַקִּילוּ רַבָּנַן.
וְאִיבָּעֵית אֵימָא:William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · CC-BY-NC · sefaria
Read the passage in its original context.קראו את המקור בהקשרו.