How much is the redemption of a firstborn in actual coins, and how does the Gemara define “silver” throughout the Torah?
כמה עולה פדיון הבן במטבעות של ממש, וכיצד מגדירה הגמרא "כסף" לאורך התורה?
Rabbi Yoḥanan’s calculationחישוב רבי יוחנן
Rabbi Yoḥanan says the Hadrianic or Trajanic dinar, sold for twenty-five zuz: remove a sixth and the rest is for redemption. The Gemara corrects the arithmetic: remove a zuz and a sixth, leaving twenty in weight of dinars worth twenty-eight and a half zuz and half a danka. Later authorities discuss redemption with currency.
רבי יוחנן אומר דינרא הדריינא טריינא, הנמכר בעשרים וחמישה זוזים: דל מינייהו שתותא, והשאר לפדיון הבן. הגמרא מתקנת את החשבון: דל זוזא ושתותא, ונשארים עשרים מתקלי במתקלי דינרא, שהם עשרים ושמונה זוזים ומחצה וחצי דנקא. פוסקים מאוחרים דנים בפדייה במטבע.
The Torah selaסלע של תורה
Rava says the Torah sela is three and a third, since a shekel is twenty gerah, translated as twenty ma’ah, and six ma’ah are a dinar. An objection that the sacred sela is forty-eight pundion is answered: that was after the value was increased, since “it shall be” allows adding but “it is” forbids reducing. Rav Ashi sent seventeen zuz to Rav Aḥa for a redemption, who asked for three more for the addition, and Rav Ashi asked him to return three for the other addition.
רבא אומר שסלע של תורה הוא שלושה ושליש, שהרי עשרים גרה השקל, ומתרגמינן עשרין מעין, ושש מעה כסף דינר. קושיה שסלע של קודש ארבעים ושמונה פונדיונים מתורצת: בתר דאוסיפו עליה, שכן "יהיה" מלמד שאם רצה להוסיף יוסיף, ו"הוא" שלא יפחות. רב אשי שלח שבעה עשר זוזים לרב אחא בריה דרבינא לפדיון הבן; הלה ביקש שלושה נוספים בגלל התוספת, ורב אשי ביקש שישיב שלושה בגלל תוספת אחרת.
Silver in Torah, Prophets and Writingsכסף בתורה, בנביאים ובכתובים
Rabbi Ḥanina says silver mentioned plainly in the Torah is a sela, in the Prophets a litra, in the Writings a kintar, except Efron’s silver, which was kintars, “current with the merchant,” and some places call a kintar a shekel.
רבי חנינא אומר שכל כסף האמור בתורה סתם סלע, דנביאים ליטרין, דכתובים קינטרין, חוץ מכספו של עפרון, שאף על פי שכתוב בתורה סתם קינטרין, שנאמר "עובר לסוחר", ויש מקומות שקוראים לקינטר שקל.
The coins of Jerusalemמטבעות ירושלים
Rabbi Oshaya says they wished to hide all the world’s silver and gold because of Jerusalem’s, until a verse showed it permitted: “robbers will enter it and profane it.” Abaye objects that Jerusalem was not most of the world, and explains it concerned the Hadrianic and Trajanic coins, which may have been minted from Jerusalem’s treasure. Later authorities discuss the profanation of the Sanctuary’s property.
רבי אושעיא אומר שביקשו לגנוז כל כסף וזהב שבעולם מפני כספה וזהבה של ירושלים, עד שמצאו מקרא שמותר: "ובאו בה פריצים וחללוה". אביי מקשה שירושלים אינה רוב העולם, ומסביר שביקשו לגנוז את הדינר ההדריאני והטריאני מפני טבעה של ירושלים. פוסקים מאוחרים דנים בחילול רכוש המקדש.
Tyrian silver and the silver of the Sagesכסף צורי וכסף מדינה
Rav Asi says silver in the Torah is Tyrian silver and in rabbinic law provincial silver. Objections from a claim in oaths, second tithe, consecrated property and betrothal are raised, each explained or leading to a revision: fixed sums in the Torah are Tyrian, and rabbinic ones provincial.
רב אסי אומר שכל כסף האמור בתורה כסף צורי, ושל דבריהם כסף מדינה. קושיות מטענה בשבועה, ממעשר שני, מהקדש ומקידושי אשה מועלות, וכל אחת מתבארת או מובילה לתיקון: כל כסף קצוב האמור בתורה כסף צורי, ושל דבריהם כסף מדינה.
This matters for the Mishna that one who strikes his fellow pays a sela, meaning half a zuz, as people called it. Ḥanan the Wicked struck a man, and Rav Huna told him to pay half a zuz, as the next daf continues.
הדבר נוגע למשנה שהתוקע לחברו נותן לו סלע, והכוונה לפלגא דזוזא, כפי שקראו לו אנשים. חנן בישא תקע לאדם אחד, ורב הונא אמר לו לתת פלגא דזוזא, כפי שממשיך הדף הבא.
Keep the conversation goingממשיכים לשאול
- Why does the value of redemption need such careful calculation?מדוע ערך הפדייה מחייב חישוב כה מדויק?
- What does “it shall be” versus “it is” teach about changing measures?מה מלמד "יהיה" מול "הוא" על שינוי מידות?
- What does the debate about Jerusalem’s coins express about the memory of the Temple?מה מבטא הדיון במטבעות ירושלים על זכר המקדש?
- Why might fixed Torah sums be in Tyrian silver?מדוע סכומים קצובים בתורה הם בכסף צורי?
The source sheetדף המקורות
רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: דִּינָרָא הַדְרִיָּינָא טִרְיָינָא שְׁיָיפָא דִּמְזַבְּנָא בְּעֶשְׂרִים וְחַמְשָׁה זוּזֵי, דַּל מִינַּיְיהוּ שְׁתוּתָא וְהָנָךְ לְפִדְיוֹן הַבֵּן. הָנֵי עֶשְׂרִין וְחַד נְכֵי דַּנְקָא הָוֵי!
אֶלָּא, דַּל שְׁתוּתָא וְזוּזָא, וְהָנָךְ לְפִדְיוֹן הַבֵּן. אַכַּתִּי עֶשְׂרִין נְכֵי דַּנְקָא הָוֵי! אֶלָּא, דַּל זוּזָא וּשְׁתוּתָא, וְהָנָךְ לְפִדְיוֹן הַבֵּן, דְּהָוֵי לְהוּ עֶשְׂרִין מַתְקָלֵי בְּמַתְקָלֵי דִּינָרָא, דְּאִינּוּן עֶשְׂרִין וּתְמָנְיָא זוּזֵי וּפַלְגֵי וּפַלְגָא דַּנְקָא.
אָמַר רָבָא: סִילְעִים דְּאוֹרָיְיתָא תְּלָתָא וְתִילְתָּא הָוֵי, דִּכְתִיב: ״עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל״, וּמְתַרְגְּמִינַן: ״עֶשְׂרִין מָעִין״, וְתַנְיָא: שֵׁשׁ מָעָה כֶּסֶף דִּינָר.
מֵיתִיבִי: וַהֲלֹא סֶלַע שֶׁל קֹדֶשׁ אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה פּוּנְדְּיוֹנִין.
פּוּנְדְּיוֹן זֶה מָה טִיבוֹ? קִילְבּוֹן לַפְּרוֹטְרוֹט!
בָּתַר דְּאוֹסִיפוּ עִילָּוַיְיהוּ, דְּתַנְיָא: ״עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל״ — לָמַדְנוּ לַשֶּׁקֶל שֶׁהוּא עֶשְׂרִים גֵּרָה, וּמִנַּיִן שֶׁאִם רָצָה לְהוֹסִיף יוֹסִיף? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״יִהְיֶה״, יָכוֹל יִפְחוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״הוּא״.
רַב אָשֵׁי שַׁדַּר לֵיהּ שִׁבְסַר זוּזֵי לְרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא בְּפִדְיוֹן הַבֵּן, שְׁלַח לֵיהּ: לִישַׁדַּר לִי מָר תִּלְתָּא יַתִּירְתָּא דְּאִיכָּא עִלָּוַיְיהוּ. שְׁלַח לֵיהּ: לְשַׁדַּר לִי מָר תְּלָתָא אַחֲרִינָא דְּאוֹסִיפוּ עִילָּוַיְיהוּ!
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: כׇּל כֶּסֶף הָאָמוּר בַּתּוֹרָה סְתָם — סֶלַע, דִּנְבִיאִים — לִיטְרִין, דִּכְתוּבִין — קִינְטְרִין, חוּץ מִן כַּסְפּוֹ שֶׁל עֶפְרוֹן, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה סְתָם — קִינְטָרִין, דִּכְתִיב ״אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עוֹבֵר לַסֹּחֵר״, וְאִיכָּא דּוּכְתָּא דְּקָא קָרוּ לְקִינְטָרָא ״תִּיקְלָא״.
אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: בִּיקְּשׁוּ לִגְנוֹז כׇּל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁבָּעוֹלָם מִפְּנֵי כַּסְפָּהּ וּזְהָבָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, עַד שֶׁמָּצְאוּ לוֹ מִקְרָא מִן הַתּוֹרָה שֶׁהוּא מוּתָּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבָאוּ בָהּ פָּרִיצִים וְחִלְּלוּהָ״.
וִירוּשָׁלַיִם הָוְיָא רוּבָּא דְּעָלְמָא? אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: בִּקְּשׁוּ לִגְנוֹז דִּינָרָא הַדְרִיָּינָא טִירְיָיאנָא שְׁיָיאפָא, מִפְּנֵי טִבְעָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, עַד שֶׁמָּצְאוּ לָהּ מִקְרָא מִן הַתּוֹרָה שֶׁהוּא מוּתָּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבָאוּ בָהּ פָּרִיצִים וְחִלְּלוּהָ״.William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · CC-BY-NC · sefaria
Read the passage in its original context.קראו את המקור בהקשרו.
רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אַסִּי: כׇּל ״כֶּסֶף״ הָאָמוּר בַּתּוֹרָה סְתָם — כֶּסֶף צוֹרִי, וְשֶׁל דִּבְרֵיהֶם — כֶּסֶף מְדִינָה.
וּכְלָלָא הוּא? וַהֲרֵי טַעֲנָה, דִּכְתִיב: ״כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ כֵלִים לִשְׁמוֹר״,
וּתְנַן: שְׁבוּעַת הַדַּיָּינִין — הַטַּעֲנָה שְׁתֵּי כֶסֶף!
שָׁאנֵי הָתָם, דִּכְתִיב: ״כֶּסֶף אוֹ כֵלִים״, מָה כֵּלִים שְׁנַיִם — אַף כֶּסֶף שְׁנַיִם, וּמָה כֶּסֶף דָּבָר חָשׁוּב — אַף כֵּלִים דָּבָר חָשׁוּב.
וַהֲרֵי מַעֲשֵׂר, דִּכְתִיב: ״וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ״, וּתְנַן: הַפּוֹרֵט סֶלַע בִּמְעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי! ״כֶּסֶף״ ״כֶּסֶף״ רִיבָּה.
וַהֲרֵי הֶקְדֵּשׁ, דִּכְתִיב ״וְנָתַן הַכֶּסֶף וְקָם לוֹ״, וְאָמַר שְׁמוּאֵל: הֶקְדֵּשׁ שָׁוֶה מָנֶה שֶׁחִילְּלוֹ עַל שָׁוֶה פְּרוּטָה מְחוּלָּל! הֶקְדֵּשׁ נָמֵי יָלֵיף ״קֹדֶשׁ״ ״קֹדֶשׁ״ מִמַּעֲשֵׂר.
וַהֲרֵי קִידּוּשֵׁי אִשָּׁה, דִּכְתִיב: ״וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף״, וּתְנַן: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: בְּדִינָר וּבְשָׁוֶה דִּינָר, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בִּפְרוּטָה וּבְשָׁוֶה פְּרוּטָה, לֵימָא רַב אַסִּי דְּאָמַר כְּבֵית שַׁמַּאי?
אֶלָּא, אִי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר, אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אַסִּי: כׇּל כֶּסֶף קָצוּב הָאָמוּר בַּתּוֹרָה — כֶּסֶף צוֹרִי, וְשֶׁל דִּבְרֵיהֶם — כֶּסֶף מְדִינָה.
מַאי קָמַשְׁמַע לַן? תְּנֵינָא: חָמֵשׁ סְלָעִים שֶׁל בֵּן וְכוּ׳!
וְשֶׁל דִּבְרֵיהֶם כֶּסֶף מְדִינָה אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ, דִּתְנַן: הַתּוֹקֵעַ לַחֲבֵירוֹ נוֹתֵן לוֹ סֶלַע, וְלָא תֵּימָא סֶלַע אַרְבַּע זוּזֵי, אֶלָּא פַּלְגָא דְּזוּזָא, דְּקָרוּ אִינָשֵׁי ״סֶלַע״ פַּלְגָא דְּזוּזָא.
חָנָן בִּישָׁא תְּקַע לֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב הוּנָא, אֲמַר לֵיהּ: הַב לֵיהּ פַּלְגָא דְּזוּזָא. הֲוָה אִיכָּאWilliam Davidson Edition - Vocalized Aramaic · CC-BY-NC · sefaria
Read the passage in its original context.קראו את המקור בהקשרו.