Why does the Gemara bring the laws of a damaged lung or liver in an animal into its discussion of a person bleeding from the mouth, and where does the comparison break down?
מדוע מביאה הגמרא את דיני הטרפות בריאה ובכבד של בהמה לדיון על אדם שדם יוצא מפיו, ובמה נבדלים המקרים?
Ben Yehoyadaבן יהוידע
Ben Yehoyada, the commentary of Rabbi Yosef Ḥayyim of Baghdad (the Ben Ish Ḥai) on the Talmud, records no comment on Gittin 69a or 69b. His remarks on this tractate are selective and gather around aggadic passages and textual cruxes; the nearest earlier comment is on Gittin 68b and the next one is on Gittin 70a. The essence of this daf therefore rests on the Gemara itself. Ben Yehoyada on Gittin 69a–69b: no comment in the edition · Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897
בן יהוידע, פירושו של רבי יוסף חיים מבגדאד (בעל הבן איש חי) על התלמוד, אינו מביא דברים על גיטין ס״ט ע״א או ע״ב. דבריו על המסכת סלקטיביים ומתרכזים סביב קטעי אגדה וקושיות בנוסח; ההערה הקרובה הקודמת היא על גיטין ס״ח ע״ב, והבאה היא על גיטין ע׳ ע״א. לכן תמצית הדף הזה נשענת על הגמרא עצמה. Ben Yehoyada on Gittin 69a–69b: no comment in the edition · Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897
Eye ailmentsחולי עיניים
For a cataract-like ailment, barukti: take a scorpion of seven colors, dry it in the shade, grind two parts kohl to one part of it, and apply three brushes to each eye, no more, lest the eye burst. Precise quantity is part of the remedy.
לברוקתי: ליתי עקרבא דשב חומרי, ונייבשיה בטולא, ונישחוק תרתי מנתא כוחלא וחדא מנתא מיניה, ולימלי תלתא מכחלי בהאי עינא ותלתא מכחלי בהאי עינא; טפי לא לימלי, דאי לא פקע עיניה.
For night blindness: tie a rope to a dog’s leg and one to his own, children rattle potsherds behind him saying “old dog, foolish rooster,” he gathers seven pieces of meat from seven houses, eats them at the town’s refuse heap, then unties the rope with an incantation.
לשברירי דליליא: ניתי שודרא ברקא, וניסר חדא כרעא מיניה וחדא כרעא מכלבא, וניטרפו ינוקי חספא אבתריה ולימרו ליה ״אסא כלבא, אכסא תרנגולא״; וליגבי שב אומצי משבעה בתי, וניכלינהו בקלקולי דמתא; בתר הכי לפשוט שודרא ונימרו: ״שברירי דפלוני בר פלוניתא שבקינהו לפלוני בר פלוניתא״.
For day blindness: roast seven spleens on a craftsman’s potsherd; he sits inside and another outside; he says “blind one, give me to eat,” the other “here, take and eat”; afterward he breaks the potsherd, lest the ailment return. Such remedies mix physical substances with symbolic acts.
לשברירי דיממא: ליתי שבעה סומקי מגווא דחיותא, וניטוינהו אחספא דאומנא; וליתיב איהו מגואי ואיניש אחרינא מאבראי, ונימא ליה ״עוירא, הב לי דאיכול״, ונימא ליה ״האיך פתיחא, סב איכול״; ובתר דאכיל ליתבריה לחספא, דאי לא הדרי עילויה.
Nosebleedsדם מן החוטם
For a nosebleed: bring a priest named Levi and write “Levi” backward; or anyone, writing “I am Papi Shila bar Sumki” backward; or write “taste of a bucket in water of silver, taste of a bucket in water of blemish.” Written formulas served as remedies.
לדמא דאתי מנחירא: ליתי גברא כהן דשמיה לוי וליכתוב ליה ״לוי״ למפרע; ואי לא, ליתי איניש מעלמא וניכתוב ליה ״אנא פפי שילא בר סומקי״ למפרע; ואי לא, ניכתוב ליה ״טעם דלי במי כסף, טעם דלי במי פגם״.
Or take root of clover, the rope of an old bed, papyrus, saffron and the red of a palm branch, burn them together, make two wicks of wool, dip them in vinegar, roll them in the ash and put them in his nostrils.
ואי לא, ליתי עיקרא דאספסתא, ואשלא דפורייא עתיקא, וקורטסא, ומוריקי, וסומקא דלוליבא, ונקלינהו בהדי הדדי; וליתי גבבא דעמרא וניגדול תרתי פתילתא, ולטמיש בחלא, וניגדבל בקיטמא הדין, וניתיב בנחיריה.
Or find a water channel flowing east to west, stand astride it, take mud with the right hand from under the left foot and with the left from under the right, make wool wicks with it; or sit under a gutter while water is poured over him: “as this water stops, so may the blood of so-and-so stop.”
ואי לא, ליחזי אמת המים דאזלת ממזרח כלפי מערב, וניקום חד כרעא להאי גיסא וחד כרעא להאי גיסא, ונישקול טינא בידיה דימינא מתותי כרעא דשמאליה, ובידיה דשמאלא מתותי כרעא דימיניה. ואי לא, ליתיב תותי מרזבא ונייתו מיא ולישדו עליה ולימרו: ״כי היכי דפסקי הני מיא, ליפסוק דמיה דפלניא בר פלניתא״.
Blood from the mouthדם מן הפה
For blood from the mouth, we test it with a straw of wheat: if it sticks, it comes from the lung and can be treated; if not, it comes from the liver and cannot. The Gemara records a diagnostic test that distinguishes between organs.
לדמא דאתי מפומא, בדקינן ליה בגילא דחיטתא: אי סריך, מריאה קאתי ואית ליה תקנתא; ואי לא, מכבדא קאתי ולית ליה תקנתא.
Rav Ami asked Rav Ashi: did we not learn the reverse? The liver removed with nothing left is fit, and a punctured or deficient lung is not. Rav Ashi answered: since it comes out through the mouth, perhaps the liver was crushed. Law about animals and diagnosis in humans are kept distinct.
אמר ליה רב אמי לרב אשי: והאנן איפכא תנן: ניטל הכבד ולא נשתייר הימנה כלום, הריאה שניקבה או שחסרה. אמר ליה: כיון דמפומיה קאתי, אימר איתמוחי איתמח.
The remedy for the lung: seven handfuls of beet leaves, seven of leek, five of jujube, three of lentils, one of cumin, one of ḥavalei, and an equal amount of the intestine of a firstborn animal; cook, eat, and drink strong Tevet beer afterward.
מאי תקנתיה? ליתי שבעה כוני מפירמא דסילקא, ושבעה כוני פירמא דכרתי, וחמשה כוני פרידא, ותלתא כוני דטלפחי, וכונא דכמונא, וכונא דחבלי, וכנגדן כנתא פטירתא, וליבשיל וליכול, ולישתי אבתריה שיכרא חריפא דטבת.
Teeth and throatשיניים וגרון
For a toothache, Rabba bar Rav Huna: a single garlic clove crushed with oil and salt, placed on the thumbnail on the side of the pain, with a ring of dough around it, and care for the skin, since it can cause leprosy.
לככא, אמר רבה בר רב הונא: ליתי תומא יחידאה, ונימרסיה במישחא ומילחא, ונתביה אטופראי דאליונא דההוא גיסא דכייב ליה, ונהדר ליה גדנפא דלישא; וניזדהר לבישריה, דקשי לחיורא.
For throat sores, Rabbi Yoḥanan: ḥumtei like mamru, the root better than the leaf, held in the mouth. To bring them to a head: white beans with their earth, fenugreek and hops, the size of a nut. To open: blow white cress through a wheat straw.
לחינכי, אמר רבי יוחנן: חומתי כי ממרו, ועיקרא דחומתי עדיף מממרו, ונינקוט בפומיה. לאוקומי לבשולי: לייתי פארי דריש נפייא וטלפחי בעפרייהו, ושובלילתא, וחומרתא דכשותא, ונינקוט כאמגוזא בפומיה. לאיפתוחי: לינפח ליה חבריה תחלי חיורתא בגילא דחיטתא.
For barsam, a chest or throat ailment: cumin, galbanum, white honey and wine boiled together; or goat’s milk dripped on three cabbage stalks and stirred with a marjoram stem. The detail shows careful observation of when the mixture is ready.
לברסם: ליתי כי פיסתקא דנישדור, וכי אמגוזא דחלבניתא, ומלי תרוודא דובשא חיורא, ומלי נטלא בת מחוזא חמרא נקידא, ונישלוקינהו בהדי הדדי; ואי לא, ליתי רביעתא דחלבא דעיזא חיוורתי, וניטייפיה אתלת קלחי כרבא, וניבחשיה בגווזא דמרמהין.
Heart and bowelsלב ומעיים
For a fluttering heart: three barley cakes dipped in kamkha less than forty days old, eaten with diluted wine. Rav Aḥa of Difti asked: will it not make the heart flutter more? Ravina: I meant heaviness of heart. Another version uses wheat cakes, honey and undiluted wine.
לפירחא דליבא: ליתי תלת ברושייאתא דשערי, ונשטרינהו בכמכא דלא עבר עילויה ארבעין יומין, וניכול, ונשתי אבתרייהו חמרא מרקא. אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא: וכל שכן דפרח ליביה! אמר ליה: אנא ליוקרא דליבא אמרי.
For abdominal pain: three hundred long peppers, a hundred a day in wine. Ravin of Naresh treated Rav Ashi’s daughter with a hundred and fifty, and she was healed. For worms, wine with bay leaves; for white worms, a remedy with special care.
לכאב מעי: ליתי תלת מאה פלפלי אריכתא, וכל יומי נשתי מאה מינייהו בחמרא. רבין דמן נרש עבד לה לברתיה דרב אשי מאה וחמשין מהני דידן, ואתסיא. לכירצא: אנפקא דחמרא באטרפא דעראה.
For the spleen: seven leeches dried in the shade, two or three daily in wine; or the spleen of a goat that has not given birth, with a sympathetic formula; or water from a smith’s shop, since a goat that drank it was found to have no spleen. Rav Aḥa son of Rava: better, a regular morning bread, good for the whole body.
לטחלא: ליתי שב ביני דמיא, ונייבשינהו בטולא, וכל יומא נישתי תרתי ותלתא בחמרא. ואי לא, ליתי טחלא דציפרתא דלא איפתח. ואי לא, ונישתי ממיא דבי נפחא; ההיא עיזא דהות שתיא מיא דבי נפחא, אישתחיט ולא אישתכח לה טחלא. אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: מרגל בפת שחרית, דמעליא לכולי גופיה.
Gout, retention and feverשיגרון, צמירתא וחום
For gout, rub a dry fig sixty times in one direction and sixty in the other. For roshḥata: acacia, aloe, alum and other ingredients held in linen in summer and wool in winter, or diluted beer.
לרושחתא: ליתי אקיקא, ואילווא, ואספירכא, ומרתכא, וחומרתא דפילון, ונינקט בשחקי דכיתנא בקייטא ודעמר גופנא בסיתוא; ואי לא, לישתי שיכרא מרקא. לשיגרונא: ליתי פתיא דמוניני, וניגנדריה שיתין זימני אהא מטחתיה ושיתין זימני אהא מטחתיה.
For urinary retention: drops of oil of kofer, leek juice and aged wine; or amulets of a gourd’s tip, or a crimson thread. External fever: dates and bay leaves, steaming him on alternate benches; he may drink bay water, not date water, which causes sterility.
לצמירתא: ניתי תלת ניטופייתא מישחא דכופרא, ותלת ניטופייתא איצרא דכרתי, ותלת ניטופייתא דחמרא נקידא. לצימרא ברא: ליתי תלתא גריבי סופלי ותלתא גריבי אטרף אדרא, ונישלוקינהו כל חד לחודיה, וליתיב בינייהו; וכי שתי, ממיא דאדרא לישתי, ממיא דסופלי לא לישתי, משום דמיעקרי.
For internal fever, seven beet roots from seven beds, cooked with their earth, eaten with bay in beer; the list continues on daf 70. The remedies show the Sages’ attention to bodily health, alongside methods that reflect the medicine of their age.
לצימרא גוונא: ליתי שבעה בוני דסילקא משב משארי, ונישלוקינהו בעפרייהו, וניכול, ונישתי אטרף אדרא בשיכרא; ההמשך בדף ע׳. הרפואות מראות את תשומת לבם של החכמים לבריאות הגוף, לצד דרכים המשקפות את הרפואה של דורם.
Keep the conversation goingממשיכים לשאול
- How does the Gemara distinguish between blood from the lung and from the liver?כיצד הגמרא מבחינה בין דם מן הריאה לדם מן הכבד?
- Why does Rav Ashi say the law of animals does not contradict this diagnosis?מדוע רב אשי אומר שדין הבהמה אינו סותר את האבחנה הזו?
- What role do written formulas and symbolic acts play among the remedies?איזה תפקיד ממלאים נוסחים כתובים ומעשים סמליים בין הרפואות?
- How should a reader today relate to the Talmud’s remedies?כיצד צריך קורא בן ימינו להתייחס לרפואות התלמוד?
The source sheetדף המקורות
לִבְרוּקְתִּי – לַיְתֵי עַקְרַבָּא דְּשַׁב חוּמְרֵי, וּנְיַיבְּשֵׁיהּ בְּטוּלָּא; וְנִישְׁחוֹק תַּרְתֵּי מְנָתָא כּוּחְלָא, וַחֲדָא מְנָתָא מִינֵּיהּ; וְלִימְלֵי תַּלְתָּא מַכְחָלֵי בְּהַאי עֵינָא וּתְלָתָא מַכְחָלֵי בְּהַאי עֵינָא; טְפֵי לָא לִימַלֵּי, דְּאִי לָא – פָּקַע עֵינֵיהּ.
לְשַׁבְרִירֵי דְלֵילְיָא – נֵיתֵי שׁוּדְרָא בָּרְקָא, וְנֵיסַר חֲדָא כַּרְעָא מִינֵּיהּ וַחֲדָא כַּרְעָא מִכַּלְבָּא; וְנִיטְרְפוּ יָנוֹקֵי חַסְפָּא אַבָּתְרֵיהּ, וְלֵימְרוּ לֵיהּ: ״אַסָּא כַּלְבָּא אַכְסָא תַּרְנְגוֹלָא״; וְלִיגְבֵּי שַׁב אוּמְצֵי מִשִּׁבְעָה בָּתֵּי, וְלִיתְּבִינְהוּ נִיהֲלֵיהּ בְּצִינּוֹרָא דְּדַשָּׁא, וְנֵיכְלִינְהוּ בְּקִלְקְולֵי דְּמָתָא. בָּתַר הָכִי, לִפְשׁוֹט שׁוּדְרָא בָּרְקָא, וְנֵימְרוּ הָכִי: ״שַׁבְרִירֵי דִּפְלוֹנִי בַּר פְּלוֹנִיתָא (שַׁבְקִינְהוּ) [לִישְׁבְּקוּהּ] לִפְלוֹנִי בַּר פְּלוֹנִיתָא, וְלִיחֲרוּ לְכַלְבָּא בְּבָבִיתָא דְּעֵינֵיה״ּ.
לְשַׁבְרִירֵי דִימָמָא – לַיְתֵי שִׁבְעָה סוּמָּקֵי מִגַּוּוֹא דְחֵיוְתָא, וְנִיטְוִינְהוּ אַחַסְפָּא דְאוּמָּנָא; וְלִיתֵיב אִיהוּ מִגַּוַּאי וְאִינִישׁ אַחֲרִינָא מֵאַבָּרַאי, וְנֵימָא לֵיהּ עַוִּירָא: ״הַב לִי דְּאֵיכוֹל״, וְנֵימָא לֵיהּ הַאיְךְ פְּתִיחָא: ״סַב אֵיכוֹל״; וּבָתַר דְּאָכֵיל לִיתְבְּרֵיהּ לְחַסְפָּא, דְּאִי לָא – הָדְרִי עִילָּוֵיהּ.
לִדְמָא דְּאָתֵי מִנְּחִירָא – לֵיתֵי גַּבְרָא כֹּהֵן דִּשְׁמֵיהּ לֵוִי, וְלִיכְתּוֹב לֵיהּ לֵוִי לְמַפְרֵעַ. וְאִי לָא – לַיְתֵי אִינִישׁ מֵעָלְמָא, וְנִיכְתּוֹב לֵיהּ: ״אֲנָא פַּפֵּי שֵׁילָא בַּר סוּמָּקֵי״ – לְמַפְרֵעַ.
וְאִי לָא – נִיכְתּוֹב לֵיהּ הָכִי: טַעַם דְּלִי בְּמֵי כֶסֶף, טַעַם דְּלִי בְּמֵי פְגָם. וְאִי לָא – לַיְתֵי עִיקָּרָא דְאַסְפַּסְתָּא, וְאַשְׁלָא דְפוּרְיָיא עַתִּיקָא, וְקוּרְטְסָא, וּמוֹרִיקֵי, וְסוּמָּקָא דְלוּלִיבָּא; וְנִקְלִינְהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי; וְלַיְתֵי גְּבָבָא דְעַמְרָא וְנִיגְדּוֹל תַּרְתֵּי פְּתִילָתָא, וְלִטְמִישׁ בְּחַלָּא, וְנִיגַדְבֵּל בְּקִיטְמָא הָדֵין, וְנִיתֵּיב בִּנְחִירֵיהּ.
וְאִי לָא – לִיחְזֵי אַמַּת הַמַּיִם דְּאָזְלָא מִמִּזְרָח כְּלַפֵּי מַעֲרָב; וְנִפְסַע וְנֵיקוּם חַד כַּרְעָא לְהַאי גִּיסָא וְחַד כַּרְעָא לְהַאי גִּיסָא; וְנִישְׁקוֹל טִינָא בִּידֵיהּ דְּיַמִּינָא מִתּוּתֵי כַּרְעָא דִשְׂמָאלֵיהּ, וּבִידֵיהּ דִּשְׂמָאלָא מִתּוּתֵי כַּרְעָא דְיַמִּינֵיהּ; וְנִיגְדּוֹל תַּרְתֵּי פְּתִילָתָא דְעַמְרָא וְנִיטְמִישׁ בְּטִינָא, וְנִיתֵּיב בִּנְחִירֵיהּ.
וְאִי לָא – לֵיתֵיב תּוּתֵי מַרְזָבָא, וְנַיְיתוֹ מַיָּא וְלִישְׁדּוֹ עֲלֵיהּ, וְלֵימְרוּ: ״כִּי הֵיכִי דְּפָסְקִי הָנֵי מַיָּא, לִיפְסוֹק דְּמֵיהּ דִּפְלָנְיָא בַּר פְּלָנִיתָא״.
לִדְמָא דְּאָתֵי מִפּוּמָּא – בָּדְקִינַן לֵיהּ בְּגִילָא דְחִיטְּתָא, אִי סָרֵיךְ – מֵרֵיאָה קָאָתֵי וְאִית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא, וְאִי לָא – מִכַּבְדָּא קָאָתֵי וְלֵית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא.
אֲמַר לֵיהּ רַב אַמֵּי לְרַב אָשֵׁי, וְהָאֲנַן אִיפְּכָא תְּנַן: נִיטָּל הַכָּבֵד וְלֹא נִשְׁתַּיֵּיר הֵימֶנָּה כְּלוּם, הָרֵיאָה שֶׁנִּיקְּבָה אוֹ שֶׁחָסְרָה! אֲמַר לֵיהּ: כֵּיוָן דְּמִפּוּמֵּיהּ קָאָתֵי, אֵימַר אִיתְּמוֹחֵי אִיתְּמַח.
אָמַר מָר: אִי מֵרֵיאָה קָאָתֵי, אִית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא. מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? לַיְתֵי שִׁבְעָה כּוּנֵי מִפִּירְמָא דְסִילְקָא, וְשִׁבְעָה כּוּנֵי פִּירְמָא דְכַרָּתֵי, וְחַמְשָׁה כּוּנֵי פְּרִידָא, וּתְלָתָא כּוּנֵי דִּטְלָפְחֵי, וְכוּנָא דְּכַמּוֹנָא, וְכוּנָא (דְּחַבְלֵי) [דְּתַבְלֵי]; וּכְנֶגְדָּן – כַּנְתָּא פְּטִירְתָּא; וְלִיבַשֵּׁיל וְלֵיכוֹל, וְלִישְׁתֵּי אַבָּתְרֵיהּ שִׁיכְרָא חֲרִיפָא דְּטֵבֵת.
לְכַכָּא – אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: לַיְתֵי תּוּמָא יְחִידָאָה וְנִימְרְסֵיהּ בְּמִישְׁחָא וּמִילְחָא, וְנִתְּבֵיהּ אַטֻּופְרָא דְאִלְיוֹנָא דְּהָהוּא גִּיסָא דְּכָיֵיב לֵיהּ, וְנַהְדַּר לֵיהּ גְּדָנְפָא דְלֵישָׁא. וְנִיזְדְּהַר לְבִישְׂרֵיהּ, דְּקָשֵׁי לְחִיוָּרָא.
לְחִינְכֵי – אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: חוּמְתִי – כִּי מַמְרוּ, וְעִיקָּרָא דְחוּמְתִי – עֲדִיף מִמַּמְרוּ, וְנִינְקוֹט בְּפוּמֵּיהּ. הָנֵי לְאוֹקוֹמֵי; לְבַשּׁוֹלֵי – לַיְיתֵי פָּארֵי דְּרֵישׁ נָפְיָיא, וּטְלָפְחֵי בְּעַפְרַיְיהוּ, וְשׁוּבְלִילְתָּא, וְחוּמַרְתָּא דִכְשׁוּתָא, וְנִינְקוֹט כְּאַמְגּוּזָא בְּפוּמֵּיהּ.
לְאִיפְּתוֹחֵי – לִינְפַּח לֵיהּ חַבְרֵיהּ תַּחְלֵי חִיוָּרְתָּא בְּגִילָא דְחִיטְּתָא. לְאַסּוֹקֵי – לַיְתֵי עַפְרָא מִטּוּלָּא דְּבֵית הַכִּסֵּא, וְנִיגְבּוֹל בְּדוּבְשָׁא וְנֵיכוֹל, דִּמְעַלֵּי לֵיהּ.
לְבַרְסָם – לַיְתֵי כִּי פִיסְתְּקָא דְּנִישָׁדוּר, וְכִי אַמְגּוּזָא דְחֶלְבְּנִיתָא דּוּבְשָׁנִיתָא, וּמְלֵי תַּרְווֹדָא דּוּבְשָׁא חִיוָּרָא, וּמְלֵי נַטְלָא בַּת מָחוֹזָא חַמְרָא נְקִידָא; וְנִישְׁלוֹקִינְהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי; וְכִי בְּשִׁיל נִשָׁדוּר – בְּשִׁיל לֵיהּ כּוּלֵּיהּ. וְאִי לָא – לַיְתֵי רְבִיעֵתָא דַּחֲלָבָא דְּעִיזָּא חִיוַּורְתִּיWilliam Davidson Edition - Vocalized Aramaic · CC-BY-NC · sefaria
Read the passage in its original context.קראו את המקור בהקשרו.
וְנִיטַּיְיפֵיהּ אַתְּלָת קִלְחֵי כְּרָבָא, וְנִיבְחֲשֵׁיהּ בִּגְווֹזָא דְּמַרְמְהִין; וְכִי בְּשִׁיל גְּווֹזָא דְמַרְמָהִין – בְּשִׁיל לֵיהּ כּוּלֵּיהּ. וְאִי לָא – לַיְתֵי נִפְקָא דְּכַלְבָּא חִיוָּרָא, וְנִיגְבּוֹל בְּנִטְפָא. וְכַמָּה דְּאֶפְשָׁר – נִפְקָא לָא נֵיכוֹל, דִּמְפָרֵיק.
לְגִירָא – לַיְתֵי גִּירָא דְלִילִיתָא, וְנֵיפְכֵיהּ, וְנִשְׁדֵּי מַיָּא עִלָּוֵיהּ וְנִשְׁתֵּי. וְאִי לָא – לַיְתֵי מִמַּיָּא דְּאִישְׁתִּי מִינַּיְיהוּ כַּלְבָּא בְּלֵילְיָא; וְנִיזְדְּהַר מִגִּילּוּיָא. לְגִילּוּיָא – אַנְפָּקָא דְחַמְרָא חַיָּיא.
לְמוּרְסָא – אַנְפָּקָא דְּחַמְרָא, בְּאַהֲלָא תּוֹלָאנָא.
לְפִירְחָא דְלִיבָּא – לַיְתֵי תְּלָת בְּרוֹשִׁיָּיאתָא דִשְׂעָרֵי, וְנִשְׁטְרִינְהוּ בְּכַמְכָּא דְּלָא עֲבַר עִילָּוֵיהּ אַרְבְּעִין יוֹמִין, וְנֵיכוֹל; וְנִשְׁתֵּי אַבָּתְרַיְיהוּ חַמְרָא מַרְקָא. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּיפְתִּי לְרָבִינָא: וְכׇל שֶׁכֵּן דְּפָרַח לִיבֵּיהּ! אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא – לְיוּקְרָא דְלִיבָּא אֲמַרִי;
לְפִירְחָא דְלִיבָּא – לַיְתֵי תְּלָת בְּרוֹשִׁיָּיאתָא דְחִיטֵּי, וְנִישְׁטְרִינְהוּ בְּדוּבְשָׁא וְנֵיכוֹל, וְנִישְׁתֵּי אַבָּתְרַיְיהוּ חַמְרָא חַיָּיא.
לְצִרְחָא דְלִיבָּא – לַיְתֵי תְּלָת בֵּיעֵי נִינְיָיא, וּבֵיעֲתָא דְכַמּוֹנָא, וּבֵיעֲתָא דְשֻׁומְשְׁמֵי, וְלֵיכוֹל.
לִכְאֵב מְעֵי – לַיְתֵי תְּלָת מְאָה פִּלְפְּלֵי אֲרִיכָתָא, וְכֹל יוֹמֵי נִשְׁתֵּי מְאָה מִינַּיְיהוּ בְּחַמְרָא. רָבִין דְּמִן נָרֶשׁ עֲבַד לַהּ לְבַרְתֵּיהּ דְּרַב אָשֵׁי מְאָה וְחַמְשִׁין מֵהָנֵי דִּידַן, וְאִתְּסִיאַת.
לְכִירְצָא – אַנְפָּקָא דְּחַמְרָא בַּאֲטַרְפָּא דְעָרָאָה. לְכִירְצָא חִיוָּרָא – לַיְתֵי בִּיזְרָא גַּלְגִּילָא וְנִיצְיְירֵהּ בְּשִׁיסְתַּג, וְנִיתְיְירֵיהּ בְּמַיָּא וְנִשְׁתְּיֵהּ; וְנִזְדְּהַר מִבִּינְתָּא, דְּאִי לָא – מְנַקְּבָא לַהּ לְמַעְיָינֵיהּ.
לְמֵיסַר – סִיסִין רַטִּיבָא בְּמַיָּא. לְמִישְׁרֵא – יַבִּישְׁתָּא בְּמַיָּא. וְסִימָנָךְ: אִיצָא רַטִּיבְ[תָּ]א דְּסָכַר נַהֲרָא.
לִטְחָלָא – לַיְתֵי שַׁב בִּינֵי דְמַיָּא וּנְיַיבְּשִׁינְהוּ בְּטוּלָּא, וְכֹל יוֹמָא נִישְׁתֵּי תַּרְתֵּי וְתִלְתָּא בְּחַמְרָא. וְאִי לָא – לַיְתֵי טְחָלָא דִצְיפִרְתָּא דְּלָא אִיפְּתַח, וְנִטְחֲיֵיהּ בְּתַנּוּרָא, וְנוֹקֵי לַהֲדֵיהּ, וְנֵימָא: ״כִּי הֵיכִי דְּיַבִּישׁ הַאי טְחָלָא, נִיַּיבַּשׁ טְחָלֵיהּ דִּפְלוֹנִי בַּר פְּלוֹנִיתָא״.
וְאִי לָא – נִיטְחֲיֵיהּ בֵּינֵי אוּרְבֵי דְבֵיתָא חַדְתָּא, וְנֵימָא הָכִי. וְאִי לָא, לִיבְקֵי שָׁכְבָא דִּשְׁכֵיב בְּשַׁבְּתָא, וְנִישְׁקְלֵיהּ לִידֵיהּ וְנוֹתְבַהּ אַטְּחָלֵיהּ, וְנֵימָא: ״כִּי הֵיכִי דְּיַבִּישׁ הָא יְדָא, נִיַּיבַּשׁ טְחָלֵיהּ דִּפְלוֹנִי בַּר פְּלוֹנִיתָא״.
וְאִי לָא – נַיְתֵי בִּינִיתָא וְנִיטְוְויֵיהּ בֵּי נַפָּחָא, וְנֵיכְלֵיהּ בְּמַיָּא דְּבֵי נַפָּחָא, וְנִישְׁתֵּי מִמַּיָּא דְּבֵי נַפָּחָא. הָהִיא עִיזָּא דַּהֲוָת שָׁתְיָא מַיָּא דְּבֵי נַפָּחָא, אִישְׁתְּחִיט – וְלָא אִישְׁתְּכַח לַהּ טְחָלָא.
וְאִי לָא – לִיפְתַּח חָבִיתָא דְּחַמְרָא לִשְׁמֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: אִי אִית לֵיהּ חָבִיתָא דְחַמְרָא, לָא אָתֵי לְקַמֵּיהּ דְּמָר. אֶלָּא מַרְגַּל בְּפַת שַׁחֲרִית, דִּמְעַלְּיָא לְכוּלֵּי גּוּפֵיהּ.
לְרוּשְׁחָתָא – לַיְתֵי אַקִּיקָא, וְאִילְווֹא, וְאַסְפִּירְכָא, וּמַרְתְּכָא, וְחוּמַרְתָּא דְפִילוֹן, וּשְׁיָאפָא דַחֲמִימְתָּא, וְנִינְקֹט בְּשַׁחֲקֵי דְכִיתָּנָא – בְּקַיְיטָא, וְדַעֲמַר גּוּפְנָא – בְּסִיתְוָא. וְאִי לָא – לִישְׁתֵּי שִׁיכְרָא מַרְקָא.
לְשִׁיגְרוֹנָא – לַיְתֵי פַּתְיָא דְמוֹנִינֵי, וְנִיגַנְדְּרֵיהּ שִׁיתִּין זִימְנֵי אַהָא מְטַחְתֵּיהּ, וְשִׁיתִּין זִימְנֵי אַהָא מְטַחְתֵּיהּ.
לִצְמִירְתָּא – נֵיתֵי תְּלָת נִיטּוּפְיָיתָא מִישְׁחָא דְכוּפְרָא, וּתְלָת נִיטּוּפְיָיתָא אִיצְרָא דְכַרָּתֵי, וּתְלָת נִיטּוּפְיָיתָא דְחַמְרָא נְקִידָא, וְלִישְׁדֵּי לֵיהּ לְאִישׁ – בָּאַמָּה, וּלְאִשָּׁה – בְּאוֹתוֹ מָקוֹם.
וְאִי לָא – לַיְתֵי אוּנָּא דְזִיקָא, וְלִתְלֵי לֵיהּ לְאִישׁ בָּאַמָּה, וּלְאִשָּׁה בַּדַּדִּין. וְאִי לָא – לַיְתֵי חוֹטֵא דִּזְהוֹרִיתָא דִּשְׂדֹתֶיהָ דּוּמָה בַּת דּוּמָה, וְלִיתְלֵי לֵיהּ לְאִישׁ בָּאַמָּה וּלְאִשָּׁה בַּדַּדִּין.
וְאִי לָא – לַיְתֵי כִּינָּה דְּזָכָר וּנְקֵבָה, וְלִיתְלֵי לֵיהּ לְאִישׁ בָּאַמָּה וּלְאִשָּׁה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם; וְכִי מַשְׁתִּין, נַשְׁתִּין אַסִּיסָנָא יַבִּישְׁתָּא בְּצִינּוֹרָא דְּדַשָּׁא, וּנְעַיֵּין בְּחוּמַרְתָּא דְּנָפְקָא מִינֵּיהּ, דִּמְעַלְּיָא לְכוּלְּהוּ צִימְרִי.
לְצִימְרָא בָּרָא – לַיְתֵי תְּלָתָא גְּרִיבֵי סוּפְלֵי, וּתְלָתָא גְּרִיבֵי אַטְרַף אַדָּרָא, וְנִישְׁלוֹקִינְהוּ כֹּל חַד לְחוֹדֵיהּ; וְלִיתֵיב בֵּינַיְיהוּ; וְלֹתְבִינְהוּ בְּתַרְתֵּי מְשִׁיכְלֵי, וְנַיְתֵי פָּתוּרָא וְנַנַּח עִילָּוֵיהּ, וְנֵיקוּם מֵעִילָּוֵי הַאי וְלֵותֵיב עִילָּוֵי הַאי, וּמֵעִילָּוֵי הַאי וְלֵותֵיב עִילָּוֵי הַאי, עַד דְּנִיסַּק בֵּיהּ הַבְלָא; וְלִסְחֵי מִינַּיְיהוּ, וְכִי שָׁתֵי – מִמַּיָּא דְאַדָּרָא לִישְׁתֵּי, מִמַּיָּא דְסוּפְלֵי לָא לִישְׁתֵּי; מִשּׁוּם דִּמְיעַקְּרִי.
לְצִימְרָא גַּוְונָא – לַיְתֵי שִׁבְעָה בּוּנֵי דְסִילְקָא מִשַּׁב מְשָׁארֵי, וְנִישְׁלוֹקִינְהוּ בְּעַפְרַיְיהוּ, וְנֵיכוֹל, וְנִישְׁתֵּי אַטְרַף אַדָּרָא בְּשִׁיכְרָא, אוֹWilliam Davidson Edition - Vocalized Aramaic · CC-BY-NC · sefaria
Read the passage in its original context.קראו את המקור בהקשרו.
