← The libraryספריית השיעורים ←
Source sheetדף מקורות
Bekhorot 55בכורות דף 55 12 November 2026ב׳ כסלו תשפ״ז
Daily studyלימוד יומי

Bekhorot 55 — The Jordan as a boundary and the waters of the Euphratesהירדן כגבול ומימי פרת

From the villages of the Galilee to animals bought or received as giftsמכפרי הגליל ועד הלוקח והניתן לו במתנה

2 min read2 דקות קריאה · 2 sources2 מקורות · Open to all learnersלכל לומד ולומדת
Shmuel Shirazi Chacham Dayan
Rabbi portraitדיוקן רבShmuel Shirazi Chacham Dayan
The guiding questionהשאלה המנחה

Why does the Jordan divide the flock for tithe, and what does the Gemara learn along the way about rivers and their sources?

מדוע מפסיק הירדן את הצאן לעניין מעשר, ומה לומדת הגמרא אגב כך על נהרות ומקורותיהם?

Kfar Ḥananya and Kfar Otnaiכפר חנניה וכפר עותני

A baraita: five in Kfar Ḥananya and five in Kfar Otnai do not combine unless he has one in Tzippori, refuting Rav. Shmuel explains for Rav: nine on each side and one in the middle, fit for both. Rav Pappa says for Shmuel even the shepherd or his tools combine them; Rav Ashi asks about the shepherd’s dog, unresolved.

ברייתא: היו לו חמש בכפר חנניה וחמש בכפר עותני, אין מצטרפות עד שיהא לו אחת בציפורי, ותיובתא דרב. שמואל מתרגם לשיטת רב: תשע מכאן ותשע מכאן ואחת באמצע, שראויה לכאן ולכאן. רב פפא אומר שלשמואל אפילו הרועה או כליו מצרפים; רב אשי שואל על כלבו של רועה, ונשאר בתיקו.

The Jordan dividesהירדן מפסיק

Rabbi Ami says the Jordan divides only without a bridge. A baraita says the two sides of the Jordan, or two districts, do not combine, nor outside the land and the land, though the latter are like places with a bridge. Rabbi Yoḥanan explains Rabbi Meir: “the Jordan shall border it on the east” makes it a boundary of its own; other borders are one, since all of Israel is one boundary.

רבי אמי אומר שהירדן מפסיק רק כשאין שם גשר. ברייתא אומרת ששני עברי הירדן, או שתי אבטליאות, אינם מצטרפים, ואין צריך לומר חוצה לארץ וארץ, אף שהם כמקום שיש גשר. רבי יוחנן מסביר את רבי מאיר: "והירדן יגבול אותו לפאת קדמה", הכתוב עשאו גבול בפני עצמו; שאר הגבולות אחד, שכל ארץ ישראל גבול אחד היא.

Is the Jordan Canaan?האם הירדן ארץ כנען?

Rabbi Yehuda ben Beteira reads “to the land of Canaan” as excluding the Jordan; Rabbi Shimon bar Yoḥai compares it to Jericho, which is Canaan. Rabba bar bar Ḥana says the Jordan is only from Jericho downward, relevant for animal tithe. A baraita traces it from the Pamias cave through the seas of Sivkhi, Tiberias and Sodom. Later authorities discuss the borders of the Jordan.

רבי יהודה בן בתירה קורא "ארצה כנען" כממעט את הירדן; רבי שמעון בן יוחאי משווה אותו לירחו, שהיא ארץ כנען. רבה בר בר חנה אומר שאין ירדן אלא מבית ירחו ולמטה, ונוגע למעשר בהמה. ברייתא מתארת שהירדן יוצא ממערת פמייס ועובר בימה של סיבכי, של טבריה ושל סדום. פוסקים מאוחרים דנים בגבולות הירדן.

The Jordan’s name and sourceשם הירדן ומקורו

Rabbi Yoḥanan says it is called Jordan because it descends from Dan; Rabbi Abba cites Leshem, which was named Dan, and Rabbi Yitzḥak says Leshem is Pamias. Rav Kahana says the Jordan’s source is the Pamias cave, so one who vows not to drink from it is forbidden the whole Jordan, like a liver for blood and the Euphrates for water.

רבי יוחנן אומר שנקרא ירדן משום שיורד מדן; רבי אבא מביא "ויקראו ללשם דן", ורבי יצחק אומר שלשם זו פמייס. רב כהנא אומר שזכרותיה דירדנא ממערת פמייס, ולכן הנודר שלא ישתה ממנה אסור בכל הירדן, כמו כבד לדם ופרת למים.

The Euphratesפרת

Rav says one who vows from water that comes from the Euphrates is forbidden all water, since all rivers flow below it; springs that rise are “ladders of the Euphrates.” Rabbi Meir says its name is Yuval; it is called Perat because its waters multiply. Shmuel says a river blesses itself from its banks, differing from Rav that rain in the West is the Euphrates’ great witness, and Shmuel’s father made immersion pools for his daughters accordingly.

רב אומר שהנודר ממים הבאים מפרת אסור בכל המים שבעולם, שכל הנהרות למטה ממנו; מעיינות המתגברים הם סולמי פרת. רבי מאיר אומר יובל שמו, ונקרא פרת שמימיו פרים ורבים. שמואל אומר נהרא מכיפיה מיבריך, ופליג על רב שמיטרא במערבא סהדא רבה פרת, ואבוה דשמואל עשה לבנותיו מקווה בהתאם.

Bought or gifted animalsלקוח ומתנה

The Mishna: one who buys an animal or receives it as a gift is exempt from animal tithe. Rav Kahana derives it from “the firstborn of your sons give to Me; so shall you do with your ox and your sheep,” as the next daf continues.

המשנה: הלוקח או שניתן לו במתנה פטור ממעשר בהמה. רב כהנא לומד זאת מן "בכור בניך תתן לי, כן תעשה לשורך לצאנך", כפי שממשיך הדף הבא.

For the study tableלשולחן הלימוד

Keep the conversation goingממשיכים לשאול

  1. Why might a bridge change whether the Jordan divides?מדוע עשוי גשר לשנות אם הירדן מפסיק?
  2. What does the Jordan’s name teach about its source?מה מלמד שמו של הירדן על מקורו?
  3. How do vows depend on the language people use?כיצד תלויים נדרים בלשון בני אדם?
  4. Why are bought animals exempt from tithe?מדוע לקוח פטור ממעשר?
Return to the textחוזרים למקור

The source sheetדף המקורות

01

Bekhorot 55aבכורות נ״ה א

Open source ↗פתיחת המקור ↗
מֵיתִיבִי: הָיָה לוֹ חָמֵשׁ בִּכְפַר חֲנַנְיָה וְחָמֵשׁ בִּכְפַר עוֹתְנַי — אֵין מִצְטָרְפוֹת עַד שֶׁיְּהֵא לוֹ אַחַת בְּצִיפּוֹרִי. תְּיוּבְתָּא דְּרַב! תַּרְגְּמַהּ שְׁמוּאֵל אַלִּיבָּא דְּרַב: כְּגוֹן שֶׁהָיוּ תֵּשַׁע מִכָּאן וְתֵשַׁע מִכָּאן וְאַחַת בָּאֶמְצַע, דְּהַהִיא חַזְיָא לְהָכָא וְחַזְיָא לְהָכָא. אָמַר רַב פָּפָּא: וְלִשְׁמוּאֵל, אֲפִילּוּ רוֹעֶה מְצָרְפָן, וַאֲפִילּוּ כִּלְיוֹ שֶׁל רוֹעֶה מְצָרְפָן. בָּעֵי רַב אָשֵׁי: כַּלְבָּא דְּרוֹעֶה מַאי? כֵּיוָן דְּקָרֵי לֵיהּ וְאָתֵי לָא מִצְטָרְפִי, אוֹ דִלְמָא זִימְנִין דְּלָא אָתֵי, וּמִצְטָרֵךְ אִיהוּ לְמֵיזַל וְאֵתֹיֵיהּ? תֵּיקוּ. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הַיַּרְדֵּן מַפְסִיק לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. אָמַר רַבִּי אַמֵּי: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁאֵין שָׁם גֶּשֶׁר, אֲבָל יֵשׁ שָׁם גֶּשֶׁר — גֶּשֶׁר מְצָרְפָן. אַלְמָא, מִשּׁוּם דְּלָא מְיקָרְבָן הוּא. מֵיתִיבִי: הָיוּ לוֹ בִּשְׁנֵי עֶבְרֵי הַיַּרְדֵּן אֵילָךְ וְאֵילָךְ, אוֹ בִּשְׁנֵי אַבְטִילָאוֹת כְּגוֹן שֶׁל נָמֵר וְנָמוֹרִי — אֵין מִצְטָרְפִין, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר חוּצָה לָאָרֶץ וָאָרֶץ. וְהָא חוּצָה לָאָרֶץ וָאָרֶץ כִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ גֶּשֶׁר דָּמֵי, וְקָתָנֵי: לֹא מִצְטָרְפִין! אֶלָּא אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַיְינוּ טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר קְרָא: ״וְהַיַּרְדֵּן יִגְבֹּל אֹתוֹ לִפְאַת קֵדְמָה״, הַכָּתוּב עֲשָׂאוֹ גְּבוּל בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אֶלָּא מֵעַתָּה, ״וְתָאַר הַגְּבוּל״ ״וְעָלָה הַגְּבוּל״, הָכִי נָמֵי הַכָּתוּב עֲשָׂאוֹ גְּבוּל בִּפְנֵי עַצְמוֹ! שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא: ״זֹאת תִּהְיֶה לָכֶם הָאָרֶץ לִגְבֻלֹתֶיהָ סָבִיב״, כּוּלַּהּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גְּבוּל אֶחָד הִיא. אִי הָכִי, יַרְדֵּן נָמֵי! ״אֶרֶץ״ — וְלֹא יַרְדֵּן. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא — הַיְינוּ דְּקָתָנֵי ״יַרְדֵּן״, אֶלָּא לְרַבִּי אַמֵּי — לִיתְנִינְהוּ לְכוּלְּהוּ נְהָרוֹת! קַשְׁיָא. לֵימָא כְּתַנָּאֵי: ״כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אַרְצָה כְּנָעַן״, ״אַרְצָה״ — אֶרֶץ כְּנַעַן, וְלֹא הַיַּרְדֵּן אֶרֶץ כְּנַעַן, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ קֵדְמָה מִזְרָחָה״, מָה יְרֵחוֹ אֶרֶץ כְּנַעַן, אַף יַרְדֵּן אֶרֶץ כְּנַעַן. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין ״יַרְדֵּן״ אֶלָּא מִבֵּית יְרֵחוֹ וּלְמַטָּה. לְמַאי הִלְכְתָא? אִילֵּימָא לְנוֹדֵר — הַלֵּךְ אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, וְכֹל הֵיכָא דְּקָרוּ לֵיהּ ״יַרְדֵּן״ אִיתְּסַר לֵיהּ! אֶלָּא לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: יַרְדֵּן יוֹצֵא מִמְּעָרַת פַּמְיָיס, וּמְהַלֵּךְ בְּיַמָּהּ שֶׁל סִיבְכִי, וּבְיַמָּהּ שֶׁל טְבֶרְיָא, וּבְיַמָּהּ שֶׁל סְדוֹם, וְהוֹלֵךְ וְנוֹפֵל לַיָּם הַגָּדוֹל, וְאֵין ״יַרְדֵּן״ אֶלָּא מִבֵּית יְרִיחוֹ וּלְמַטָּה. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ ״יַרְדֵּן״? שֶׁיּוֹרֵד מִדָּן. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא לְרַב אָשֵׁי: אַתּוּן מֵהָתָם מַתְנִיתוּ לַהּ, אֲנַן מֵהָכָא מַתְנֵינַן לַהּ, ״וַיִּקְרְאוּ (לוֹ) לְלֶשֶׁם דָּן בְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם״. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: לֶשֶׁם זוֹ פַּמְיָיס, וְתַנְיָא: יוֹצֵא יַרְדֵּן מִמְּעָרַת פַּמְיָיס. אָמַר רַב כָּהֲנָא: זַכְרוּתֵיהּ דְּיַרְדְּנָא מִמְּעָרַת פַּמְיָיס, הֵיכָא דְּאָמַר: ״לָא שָׁתֵינָא מַיִם מִמְּעָרַת פַּמְיָיס״ — אִיתְּסַר לֵיהּ בְּכוּלֵּיהּ יַרְדְּנָא. זַכְרוּתָא דִּדְמָא — כַּבְדָּא, כִּדְרַבִּי יִצְחָק, דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק: כָּבֵד שֶׁנִּימּוֹחַ — מְטַמֵּא בִּרְבִיעִית. זַכְרוּתָא דְּמַיָּא — פְּרָת, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הַנּוֹדֵר מִמֵּימֵי פְּרָת — אָסוּר בְּכׇל מֵימוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵימָא דְּאָמַר ״לָא שָׁתֵינָא מִמֵּימֵי דִּפְרָת״ — מֵי פְרָת הוּא דְּלָא שָׁתֵינָא, הָא מִנַּהֲרָא אַחֲרִינָא שָׁתֵינָא. אֶלָּא, דְּאָמַר: ״לָא שָׁתֵינָא מִמַּיִם דְּאָתוּ מִפְּרָת״, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כׇּל הַנְּהָרוֹת לְמַטָּה מִשְּׁלֹשָׁה נְהָרוֹת, וּשְׁלֹשָׁה נְהָרוֹת לְמַטָּה מִפְּרָת. וְהָאִיכָּא

William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · CC-BY-NC · sefaria
Read the passage in its original context.קראו את המקור בהקשרו.

02

Bekhorot 55bבכורות נ״ה ב

Open source ↗פתיחת המקור ↗
עֵינָתָא דְּמִידַּלְּיָין! אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא: הָנְהוּ סוּלָּמֵי דִּפְרָת נִינְהוּ. וְהָא כְּתִיב: ״וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת״! אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, וְאִיתֵּימָא רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: הוּא פְּרָת דְּמֵעִיקָּרָא. תַּנְיָא, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: ״יוּבַל״ שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שׇׁרָשָׁיו״, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ ״פְּרָת״? שֶׁמֵּימָיו פָּרִים וְרָבִים. מְסַיַּיע לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: נַהְרָא מִכֵּיפֵיהּ מִיבְּרִיךְ. וּפְלִיגָא דְּרַב, דְּאָמַר רַב אַמֵּי אָמַר רַב: מִיטְרָא בְּמַעְרְבָא סָהֲדָא רַבָּה פְּרָת. אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל עָבֵיד לְהוּ לִבְנָאתֵיהּ מִקְוֶה בְּיוֹמֵי נִיסָן, וּמַפָּצֵי בְּיוֹמֵי תִשְׁרֵי. מִקְוֶה בְּיוֹמֵי נִיסָן — סָבַר לַהּ כְּרַב, דְּאָמַר רַב אַמֵּי אָמַר רַב: מִיטְרָא בְּמַעְרְבָא סָהֲדָא רַבָּה פְּרָת, שֶׁמָּא יִרְבּוּ נוֹטְפִין עַל הַזּוֹחֲלִין, וְהָווּ לְהוּ מֵי גְשָׁמִים רוּבָּא. וּמַפָּצֵי בְּיוֹמֵי תִשְׁרֵי. וּפְלִיגָא דִּידֵיהּ אַדִּידֵיהּ, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין הַמַּיִם נִטְהָרִים בְּזוֹחֲלִין אֶלָּא פְּרָת בְּיוֹמֵי תִשְׁרֵי. מַתְנִי׳ הַלּוֹקֵחַ, אוֹ שֶׁנִּיתַּן לוֹ בְּמַתָּנָה — פָּטוּר מִמַּעְשַׂר בְּהֵמָה. גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב כָּהֲנָא: דְּאָמַר קְרָא ״בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּתֶּן לִּי כֵּן תַּעֲשֶׂה לְשֹׁרְךָ לְצֹאנֶךָ״,

William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · CC-BY-NC · sefaria
Read the passage in its original context.קראו את המקור בהקשרו.