← The libraryספריית השיעורים ←
Source sheetדף מקורות
Bekhorot 54בכורות דף 54 11 November 2026א׳ כסלו תשפ״ז
Daily studyלימוד יומי

Bekhorot 54 — Species, “the tenth” and the shepherd’s gazeמינים, "העשירי" ועין הרועה

From grain and grain to the sixteen mil of a grazing animalמדגן ודגן ועד שישה עשר המיל של רגל בהמה רועה

2 min read2 דקות קריאה · 2 sources2 מקורות · Open to all learnersלכל לומד ולומדת
Shlomo Cattaui Chacham Dayan
Rabbi portraitדיוקן רבShlomo Cattaui Chacham Dayan
The guiding questionהשאלה המנחה

How does the Torah prevent tithing one kind for another, and how far apart may animals be and still be tithed together?

כיצד מונעת התורה מעשר ממין על שאינו מינו, וכמה רחוקות יכולות הבהמות להיות ועדיין להתעשר יחד?

Grain and grainדגן ודגן

Wine and oil are not tithed for each other; wine and grain, or grain and grain, a fortiori, since they are kilayim with each other. For Rabbi Yoshiya, who requires sowing wheat, barley and a grape seed together, the argument is restated about kilayim through another thing. Other kinds are rabbinic, and the Rabbis enacted like Torah law.

תירוש ויצהר אינם מתעשרים זה על זה; תירוש ודגן, דגן ודגן, בקל וחומר, שהם כלאיים זה בזה. לרבי יאשיה, המחייב שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד, הקל וחומר מנוסח מחדש לעניין כלאיים על ידי דבר אחר. שאר המינים דרבנן, וכל דתקינו רבנן כעין דאורייתא תקינו.

Cattle and sheepבקר וצאן

Rava bar Rav Ḥanan asks Abaye: for animal tithe, where “all tithe of cattle and sheep” is written, should they be tithed together? Abaye answers: “the tenth,” give a tenth to this and a tenth to that. Then sheep and goats too? “Flock” means one flock. Should “grain” mean one grain? Abaye and Rabbi Ila cite “their first.”

רבא בר רב חנן שואל את אביי: במעשר בהמה, שכתוב "וכל מעשר בקר וצאן", האם יתעשרו זה על זה? אביי משיב: "העשירי", תן עשירי לזה ועשירי לזה. אם כן גם כבשים ועזים? "וצאן" משמע כל צאן אחד. האם "דגן" משמע כל דגן אחד? אביי ורבי אילעא מביאים "ראשיתם".

Rava says even without “their first,” “flock” differs, since otherwise “all animal tithe” would have been written; but “grain” is needed to exclude other kinds. Rav Huna son of Rav Naḥman suggests mixing cattle and sheep, and Mar Zutra says Rava also has “the tenth.”

רבא אומר שאף בלא "ראשיתם" "צאן" שונה, שאם לא כן היה נכתב "כל מעשר בהמה"; אבל "דגן" נחוץ למעט שאר מינים. רב הונא בריה דרב נחמן מציע לערב בקר בצאן, ומר זוטרא אומר שגם לרבא יש "העשירי".

Rava’s retractionחזרת רבא

Another version says Rava derives cattle and sheep from the comparison of animal and grain tithe; but Rava said the comparison is limited to the year. Either Rava retracted, or one statement was Rav Pappa’s. Later authorities discuss tithing one species for another.

גרסה אחרת אומרת שרבא לומד בקר וצאן מן ההיקש של מעשר בהמה למעשר דגן; אבל רבא אמר "שנה לשנה הקשתיו ולא לדבר אחר". או שחזר בו רבא, או שאחת מן המימרות רב פפא אמרה. פוסקים מאוחרים דנים במעשר ממין על שאינו מינו.

The Mishna: the grazing rangeהמשנה: רגל בהמה רועה

Animals combine for tithe within the range of a grazing animal, sixteen mil; if thirty-two mil apart, they do not combine; if he has animals in the middle, he brings them and tithes in the middle; Rabbi Meir says the Jordan divides. Rabba bar Sheila derives it from “the flocks shall pass under the hands of the counter,” and the Sages knew that a shepherd’s eye controls sixteen mil.

מעשר בהמה מצטרף כמלוא רגל בהמה רועה, שישה עשר מיל; היו בין אלו לאלו שלושים ושניים מיל, אין מצטרפים; היו לו באמצע, מביא ומעשרם באמצע; רבי מאיר אומר הירדן מפסיק למעשר בהמה. רבה בר שילא לומד מן "עוד תעבורנה הצאן על ידי מונה", וקים להו לרבנן ששישה עשר מיל קא שלטא ביה עינא דרועה.

Why say thirty-two if less also does not combine? Because of the last clause, animals in the middle. Later authorities discuss the borders of the Jordan for tithing.

מדוע לשנות שלושים ושניים אם גם פחות אינו מצטרף? בגלל הסיפא, היו לו באמצע. פוסקים מאוחרים דנים בגבולות הירדן לעניין מעשר.

How many in the middle?כמה באמצע?

Rav says five on each side and five in the middle, since the middle five are fit for both; Shmuel says even five on each side and one in the middle, viewing the shepherd as standing there and counting. The Jordan’s boundary continues on the next daf.

רב אומר חמש מכאן וחמש מכאן וחמש באמצע, שהחמש שבאמצע ראויות לכאן ולכאן; שמואל אומר אפילו חמש מכאן וחמש מכאן ואחת באמצע, שרואים את הרועה כמי שעומד שם וקוראים בו "מונה". גבול הירדן נמשך בדף הבא.

For the study tableלשולחן הלימוד

Keep the conversation goingממשיכים לשאול

  1. Why are rabbinic tithes modeled on Torah tithes?מדוע מעשרות דרבנן נעשו כעין דאורייתא?
  2. What does “give a tenth to this and a tenth to that” teach?מה מלמד "תן עשירי לזה ועשירי לזה"?
  3. Why is a shepherd’s range of sight the measure for combining?מדוע טווח הראייה של הרועה הוא השיעור לצירוף?
  4. What is the difference between Rav and Shmuel on the middle animals?מה ההבדל בין רב לשמואל בבהמות שבאמצע?
Return to the textחוזרים למקור

The source sheetדף המקורות

01

Bekhorot 54aבכורות נ״ד א

Open source ↗פתיחת המקור ↗
אַשְׁכְּחַן תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר, תִּירוֹשׁ וְדָגָן דָּגָן וְדָגָן מִנַּיִן? קַל וָחוֹמֶר: וּמָה תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר שֶׁאֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה — אֵין מִתְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה, תִּירוֹשׁ וְדָגָן דָּגָן וְדָגָן שֶׁהֵם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה — אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יִתְעַשְּׂרוּ מִזֶּה עַל זֶה? וּלְרַבִּי יֹאשִׁיָּה, דְּאָמַר: עַד שֶׁיִּזְרַע חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְחַרְצָן בְּמַפּוֹלֶת יָד, הֵיכִי מַיְיתֵי לַהּ? מַיְיתֵי לַהּ הָכִי: וּמָה תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר, שֶׁאֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה אֲפִילּוּ עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר — אֵין מִתְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה. תִּירוֹשׁ וְדָגָן דָּגָן וְדָגָן, שֶׁהֵן כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר — אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יִתְעַשְּׂרוּ מִזֶּה עַל זֶה? וּשְׁנֵי מִינִין בְּעָלְמָא, מְנָלַן? הָנֵי דְּרַבָּנַן נִינְהוּ, וְכֹל דְּתַקִּינוּ רַבָּנַן כְּעֵין דְּאוֹרָיְיתָא תַּקִּינוּ: מָה דְּאוֹרָיְיתָא שְׁנֵי מִינִין אֵינָן מִתְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה, דְּרַבָּנַן נָמֵי. אֲמַר לֵיהּ רָבָא בַּר רַב חָנָן לְאַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה, גַּבֵּי מַעֲשַׂר בְּהֵמָה, דְּלָא כְּתִיב ״וְכׇל מַעְשַׂר בָּקָר וּמַעֲשֵׂר צֹאן״,

William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · CC-BY-NC · sefaria
Read the passage in its original context.קראו את המקור בהקשרו.

02

Bekhorot 54bבכורות נ״ד ב

Open source ↗פתיחת המקור ↗
יִתְעַשְּׂרוּ מִזֶּה עַל זֶה! אֲמַר לֵיהּ: אָמַר קְרָא ״הָעֲשִׂירִי״, תֵּן עֲשִׂירִי לָזֶה וְתֵן עֲשִׂירִי לָזֶה. אִי הָכִי, כְּבָשִׂים וְעִזִּים נָמֵי? ״וָצֹאן״ מַשְׁמַע כׇּל צֹאן אֶחָד. הָכָא נָמֵי לֵימָא מַשְׁמַע כׇּל דָּגָן אֶחָד! אָמַר אַבָּיֵי: ״רֵאשִׁיתָם״, וְכֵן אָמַר רַבִּי אִילְעָא: ״רֵאשִׁיתָם״. רָבָא אָמַר: בְּלָא ״רֵאשִׁיתָם״ נָמֵי מַשְׁמַע כׇּל דָּגָן אֶחָד — לָא מָצֵית אָמְרַתְּ. בִּשְׁלָמָא הָתָם אָמְרִינַן: ״וָצֹאן״ מַשְׁמַע כׇּל צֹאן אֶחָד, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כְּבָשִׂים וְעִזִּים נָמֵי — לִכְתּוֹב ״וְכׇל מַעְשַׂר בְּהֵמָה״. וְכִי תֵּימָא: אִי כְּתִיב ״כׇּל מַעְשַׂר בְּהֵמָה״, הֲוֵי אָמֵינָא אֲפִילּוּ חַיָּה — ״תַּחַת״ ״תַּחַת״ מִקֳּדָשִׁים גָּמַר. וְאָתֵי בְּקַל וָחוֹמֶר מֵחָדָשׁ וְיָשָׁן, ״בָּקָר וָצֹאן״ לְמָה לִי? בָּקָר וָצֹאן הוּא דְּאֵין מִתְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה, אֲבָל כְּבָשִׂים וְעִזִּים מִתְעַשְּׂרִין. אֲבָל הָכָא, מִי סַגִּיא דְּלָא כְּתִיב ״דָּגָן״? לְמַעוֹטֵי שְׁאָר מִינִין. מַתְקֵיף לַהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן: אֵימָא לְעָרְבוּ לְבָקָר בְּצֹאן! אֲמַר לֵיהּ מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן לְרָבָא: אִית לֵיהּ נָמֵי ״הָעֲשִׂירִי״. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רָבָא: בְּלֹא ״עֲשִׂירִי״ נָמֵי לָא מָצֵית אָמְרַתְּ בָּקָר וָצֹאן מִתְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה, דְּאִיתַּקַּשׁ מַעְשַׂר בְּהֵמָה לְמַעֲשֵׂר דָּגָן — מָה מַעְשַׂר דָּגָן מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ לָא, אַף מַעְשַׂר בְּהֵמָה מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ לָא. וְהָא רָבָא הוּא דְּאָמַר: ״שָׁנָה״ לְשָׁנָה הִקַּשְׁתִּיו, וְלֹא לְדָבָר אַחֵר! הֲדַר בֵּיהּ רָבָא מֵהַהִיא. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: חֲדָא (מיניה) [מִינַיְהִי] רַב פָּפָּא אַמְרַהּ. מַתְנִי׳ מַעְשַׂר בְּהֵמָה מִצְטָרֵף כִּמְלֹא רֶגֶל בְּהֵמָה רוֹעָה, וְכַמָּה הִיא רֶגֶל בְּהֵמָה רוֹעָה? שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל. הָיוּ בֵּין אֵלּוּ לְאֵלּוּ שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם מִיל — אֵין מִצְטָרְפִין. הָיוּ לוֹ בָּאֶמְצַע — מֵבִיא וּמְעַשְּׂרָן בָּאֶמְצַע. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הַיַּרְדֵּן מַפְסִיק לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבָּה בַּר שֵׁילָא: דְּאָמַר קְרָא ״עוֹד תַּעֲבֹרְנָה הַצֹּאן עַל יְדֵי מוֹנֶה״, וְקִים לְהוּ לְרַבָּנַן דְּשִׁיתְּסַר מִיל קָא שָׁלְטָא בֵּיהּ עֵינָא דְּרוֹעֶה. הָיוּ בֵּין אֵלּוּ לְאֵלּוּ שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם מִיל אֵין מִצְטָרְפִין וְכוּ׳. שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם הוּא דְּאֵין מִצְטָרְפִין, הָא בְּצִיר מֵהָכִי מִצְטָרְפִין? וְהָא קָתָנֵי: שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל, טְפֵי לָא! מִשּׁוּם דְּקָא בָעֵי לְמִיתְנֵא סֵיפָא: הָיוּ לוֹ בָּאֶמְצַע — מֵבִיא וּמְעַשְּׂרָן בָּאֶמְצַע. וְכַמָּה? אָמַר רַב: חָמֵשׁ מִכָּאן וְחָמֵשׁ מִכָּאן וְחָמֵשׁ מֵאֶמְצַע, דְּהָנֵי חָמֵשׁ חַזְיָא לְהָכָא וְחַזְיָא לְהָכָא. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲפִילּוּ חָמֵשׁ מִכָּאן וְחָמֵשׁ מִכָּאן וְאֶחָד בָּאֶמְצַע, חָזֵינַן לְרוֹעֶה כְּמַאן דְּקָאֵי הָכָא, וְקָרֵינַן בֵּיהּ ״מוֹנֶה״.

William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · CC-BY-NC · sefaria
Read the passage in its original context.קראו את המקור בהקשרו.