Do libations brought alone require song, and how does the Gemara calculate that both Temples fell in the year after a Sabbatical year?
האם נסכים הבאים בפני עצמם טעונים שירה, וכיצד הגמרא מחשבת ששני הבתים חרבו במוצאי שביעית?
Libations and songנסכים ושירה
They asked whether libations brought alone require song: since song is said only over wine, perhaps yes, or perhaps only over eating and drinking together. The proof from the song as the Temple fell is deflected again: it was a lament, or song not over an offering, following Reish Lakish.
איבעיא להו: נסכים הבאים בפני עצמם טעונים שירה? הואיל ואין אומרים שירה אלא על היין, אפשר שכן, או שמא רק על אכילה ושתייה יחד. הראיה מן השירה בשעת החורבן נדחית שוב: אילייא היתה, או שירה שלא על הקרבן, כריש לקיש.
Merit on a meritorious dayמגלגלין זכות ליום זכאי
Rabbi Yose says merit is brought about on a meritorious day and guilt on a guilty day: the first Temple fell on the ninth of Av, at the end of Shabbat, in the year after the Sabbatical year, during the watch of Yehoyariv, and so the second. Later authorities discuss how to calculate the Sabbatical years.
רבי יוסי אומר מגלגלין זכות ליום זכאי וחובה ליום חייב: הבית הראשון חרב בתשעה באב, במוצאי שבת, במוצאי שביעית, במשמרתו של יהויריב, וכן בשני. פוסקים מאוחרים דנים בחישוב שנות השמיטה.
Yeḥezkel’s vision and the exilesחזון יחזקאל והגלויות
Yeḥezkel saw his vision on Rosh Hashana on the tenth of the month, which is a Jubilee, fourteen years after the city fell. Counting from a year after the Sabbatical year yields fifteen; Ravina reads “after the year the city fell.” The objection from the years of exile is answered by distinguishing the years of Yehoyakim’s conquest from those of Nevukhadnetzar.
יחזקאל ראה את חזונו בראש השנה בעשור לחודש, שהוא יובל, בארבע עשרה שנה אחר אשר הוכתה העיר. חישוב ממוצאי שביעית נותן חמש עשרה; רבינא קורא "אחר שנה שהוכתה העיר". הקושיה משנות הגלות מתורצת בהבחנה בין שנות כיבוש יהויקים לשנות נבוכדנצר.
The second Temple and Rabbi Yehudaהבית השני ורבי יהודה
The second Temple stood 420 years, which yields the sixth year of a cycle; this fits Rabbi Yehuda, who counts the fiftieth year for both cycles. But for him the first Temple does not fit, since Israel counted seventeen Jubilees from entering the Land, excluding the seven years of conquest and seven of division; the years exiled by Sanḥeriv until Yirmiya returned them are not counted. Alternatively “and so the second” refers to the other details.
הבית השני עמד ארבע מאות ועשרים שנה, דבר הנותן את השנה השישית בשבוע; זה מתיישב עם רבי יהודה, האומר שנת חמשים עולה לכאן ולכאן. אבל לשיטתו הבית הראשון אינו מתיישב, שהרי שבעה עשר יובלות מנו ישראל משנכנסו לארץ, בלי שבע שכיבשו ושבע שחילקו; השנים שהגלם סנחריב עד שבא ירמיה והחזירם אינן נחשבות. ואיבעית אימא "וכן בשנייה" נאמר על שאר הפרטים.
The priestly watchesהמשמרות
This is reasonable, since only four watches returned from exile, Yedaya, Ḥarim, Pashḥur and Immer, and the prophets divided them into twenty-four by lot, ruling that even if Yehoyariv, head of the watches, came up, Yedaya would not be displaced, continuing on the next daf.
כך גם מסתבר, שהרי רק ארבע משמרות עלו מן הגולה, ידעיה, חרים, פשחור ואימר, ועמדו נביאים שביניהם וחלקום לעשרים וארבע משמרות בקלפי, והתקינו שאפילו יהויריב, ראש משמרות, עולה, לא ידחה ידעיה ממקומו, והדבר נמשך בדף הבא.
Keep the conversation goingממשיכים לשאול
- What does “merit on a meritorious day” teach about history?מה מלמד "מגלגלין זכות ליום זכאי" על ההיסטוריה?
- Why must the years of conquest and division be excluded from the count?מדוע יש להוציא את שנות הכיבוש והחילוק מן המניין?
- Why did the prophets keep Yedaya first?מדוע הנביאים השאירו את ידעיה עיקר?
- Why might song require both eating and drinking?מדוע שירה עשויה להצריך אכילה ושתייה יחד?
The source sheetדף המקורות
אִיבַּעְיָא לְהוּ: נְסָכִים הַבָּאִים בִּפְנֵי עַצְמָן טְעוּנִין שִׁירָה אוֹ אֵין טְעוּנִין שִׁירָה? כֵּיוָן דְּאָמַר שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: ״מִנַּיִן שֶׁאֵין אוֹמְרִים שִׁירָה אֶלָּא עַל הַיַּיִן״ — אָמְרִינַן, אוֹ דִלְמָא עַל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה אָמְרִינַן, אַשְּׁתִיָּיה לְחוֹדַהּ לָא אָמְרִינַן?
תָּא שְׁמַע: רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מְגַלְגְּלִין זְכוּת לְיוֹם זַכַּאי וְכוּ׳.
הַאי שִׁירָה מַאי עֲבִידְתַּיהּ? אִילֵּימָא דְּעוֹלַת חוֹבָה, מִי הֲוָה? בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז בָּטַל הַתָּמִיד! וְאֶלָּא דְּעוֹלַת נְדָבָה — וְהָא תָּנֵי רַב מָרִי בְּרֵיהּ דְּרַב כָּהֲנָא דְּלָא צְרִיכָא! אֶלָּא לָאו דִּנְסָכִין.
אָמַר רָבָא, וְאִיתֵּימָא רַב אָשֵׁי: וְתִסְבְּרָא?! שִׁירָה דְּיוֹמֵיהּ ״לַה׳ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ״, ״וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹנָם״ בְּשִׁירָה דְּאַרְבְּעָה בְּשַׁבָּא הוּא! אֶלָּא אִילְיָיא בְּעָלְמָא הוּא דִּנְפַל לְהוּ בְּפוּמַּיְיהוּ.
וְהָא ״עוֹמְדִים עַל דּוּכָנָן״ קָתָנֵי! כִּדְרֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אוֹמֵר שִׁירָה שֶׁלֹּא עַל הַקׇּרְבָּן. אִי הָכִי, בִּנְסָכִים נָמֵי לֵימָא! נָפֵיק מִינֵּיהּ חוּרְבָּא.
גּוּפָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מְגַלְגְּלִין זְכוּת לְיוֹם זַכַּאי וְכוּ׳.
בָּרִאשׁוֹנָה, בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית מִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? וְהָכְתִיב: ״בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה לְגָלוּתֵנוּ, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה אַחַר אֲשֶׁר הוּכְּתָה הָעִיר״! אֵיזוֹ הִיא שָׁנָה שֶׁרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה יוֹבֵל.
וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ בְּחַד בְּשָׁבוּעַ חֲרוּב, מֵחַד בְּשָׁבוּעַ לְחַד בְּשָׁבוּעַ — תַּמְנֵי, לְחַד בְּשָׁבוּעַ אַחֲרִינָא — חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה הָוְויָין.
אָמַר רָבִינָא: בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה אַחַר שָׁנָה שֶׁהוּכְּתָה הָעִיר.
אִי הָכִי, ״בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה״? עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ הָוְיָין! דְּאָמַר מָר: גָּלוּ בְּשֶׁבַע, גָּלוּ בִּשְׁמוֹנֶה.
גָּלוּ בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, גָּלוּ בִּתְשַׁע עֶשְׂרֵה.
מִשַּׁב וְעַד תַּמְנֵי סְרֵי — חַד סְרֵי, וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה — עֶשְׂרִים וְשֵׁית הָוְיָא!
אָמַר לָךְ רָבִינָא: וּלְדִידָךְ מִי נִיחָא? מִכְּדֵי גָּלוּ נָמֵי בִּתְשַׁע עֶשְׂרֵה, מִשַּׁב וְעַד תְּשַׁסְרֵי — תַּרְתֵּי סְרֵי, וְאַרְבַּע סְרֵי — עֶשְׂרִים וְשֵׁית הָוְיָין! אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר? לְבַר מִשַּׁתָּא דִּגְלוֹ בַּהּ. לְדִידִי נָמֵי — לְבַר מִשַּׁתָּא דִּגְלוֹ בַּהּ.
מִכׇּל מָקוֹם, תְּשַׁסְרֵי לְרָבִינָא קַשְׁיָא!
מִי סָבְרַתְּ שָׁלֹשׁ גָּלִיּוֹת הֲוַי? גָּלוּ בְּשֶׁבַע לְכִיבּוּשׁ יְהוֹיָקִים, שֶׁהִיא שְׁמוֹנֶה לִנְבוּכַדְנֶצַּר, גָּלוּ בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לְכִיבּוּשׁ יְהוֹיָקִים, שֶׁהִיא תְּשַׁע עֶשְׂרֵה לִנְבוּכַדְנֶצַּר.
דְּאָמַר מָר: שָׁנָה רִאשׁוֹנָה כִּיבֵּשׁ נִינְוֵה,William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · CC-BY-NC · sefaria
Read the passage in its original context.קראו את המקור בהקשרו.
שְׁנִיָּה עָלָה וְכִיבֵּשׁ יְהוֹיָקִים.
וְכֵן בַּשְּׁנִיָּה.
וּשְׁנִיָּה בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית מִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? מִכְּדִי בַּיִת שֵׁנִי כַּמָּה קָם? אַרְבַּע מְאָה וְעֶשְׂרִים. אַרְבַּע מְאָה — תְּמָנְיָא יוֹבֵלֵי, אַרְבֵּסְרֵי — תְּרֵי שָׁבוּעַ, פָּשׁוּ לְהוּ שֵׁית, הָוֵה לֵיהּ בְּשִׁיתָּא בַּשָּׁבוּעַ.
הָא מַנִּי? רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאָמַר: ״שְׁנַת חֲמִשִּׁים עוֹלָה לְכָאן וּלְכָאן״, אַיְיתִי תְּמָנְיָא מִתְּמָנְיָא יוֹבֵלֵי, וְהָנֵי שֵׁית — הָוֵי אַרְבֵּיסַר, אִישְׁתְּכַח דִּבְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית חֲרוּב.
אִי רַבִּי יְהוּדָה, בָּרִאשׁוֹנָה לָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ! דְּתַנְיָא: שִׁבְעָה עָשָׂר יוֹבֵלוֹת מָנוּ יִשְׂרָאֵל מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ וְעַד שֶׁיָּצְאוּ, וְאִי אַתָּה יָכוֹל לוֹמַר מִשָּׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ מָנוּ, שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר כֵּן — נִמְצָא בַּיִת חָרֵב בִּתְחִילַּת יוֹבֵל, וְאִי אַתָּה מוֹצֵא ״בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה אַחַר אֲשֶׁר הֻכְּתָה הָעִיר״.
אֶלָּא צֵא מֵהֶם שֶׁבַע שֶׁכִּיבְּשׁוּ, וְשֶׁבַע שֶׁחִילְּקוּ, וְאַתָּה מוֹצֵא ״בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה אַחַר אֲשֶׁר הֻכְּתָה הָעִיר״.
וְאִי רַבִּי יְהוּדָה, אַיְיתִי שַׁבְסְרֵי מִשַּׁבְסְרֵי יוֹבֵלֵי, שְׁדִי אַהָנֵי — הֲוָה לֵיהּ בִּתְלָתָא בַּשָּׁבוּעַ!
הָנָךְ שְׁנֵי דְּאַגְלִינְהוּ סַנְחֵרִיב, עַד דַּאֲתָא יִרְמְיָה אַהְדְּרִינְהוּ — לָא קָחָשֵׁיב לְהוּ.
אִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם רַבָּנַן, וְכִי קָתָנֵי ״וְכֵן בַּשְּׁנִיָּה״ — אַשְּׁאָרָא.
הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, מִשְׁמַרְתּוֹ שֶׁל יְהוֹיָרִיב בַּשְּׁנִיָּה מִי הֲוַאי?
וְהָתַנְיָא: אַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת עָלוּ מִן הַגּוֹלָה — יְדַעְיָה וְחָרִים פַּשְׁחוּר וְאִימֵּר, עָמְדוּ נְבִיאִים שֶׁבֵּינֵיהֶם וְחִלְּקוּם לְעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת, בְּלָלוּם וּנְתָנוּם בַּקַּלְפִּי, בָּא יְדַעְיָה וְנָטַל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵירָיו שֵׁשׁ,William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · CC-BY-NC · sefaria
Read the passage in its original context.קראו את המקור בהקשרו.