Is a tumtum a doubtful male or female, or a distinct category, and how does its status change when its sex becomes visible?
האם טומטום הוא ספק זכר ספק נקבה, או סוג בפני עצמו, וכיצד משתנה מעמדו כשמינו מתגלה?
“Delete the tumtum”"סמי מכאן טומטום"
Rava cites baraitot that exclude both tumtum and androgynos from valuation, from “male or female,” from the firstborn and from impurity of garments, and Rav Ḥisda’s position requires deleting “tumtum” each time. In a list of what is neither sanctified nor sanctifies, Shmuel explains it refers to exchange.
רבא מביא ברייתות הממעטות טומטום ואנדרוגינוס מערכין, מ"אם זכר אם נקבה", מבכור ומטומאת בגדים, ושיטת רב חסדא מחייבת "סמי מכאן טומטום" בכל פעם. ברשימה של "לא קדושים ולא מקדישים", שמואל מסביר שמדובר בתמורה.
A baraita says Rabbi Elazar lists five that are neither sanctified nor sanctify; deleting the tumtum would leave four, so one substitutes the orphan.
ברייתא אומרת שרבי אלעזר מונה חמישה שאינם קדושים ואינם מקדישים; אם נמחק את הטומטום יישארו ארבעה, ולכן מוציאים טומטום ומכניסים יתום.
Rabbi Shimon ben Yehudaרבי שמעון בן יהודה
Rabbi Elai in Rabbi Yishmael’s name says an androgynos is a firstborn with its blemish; the Sages say no sanctity applies; Rabbi Shimon ben Yehuda says “male” always excludes tumtum and androgynos. Since otherwise he would be identical to the Sages, the difference seems to be the tumtum. The Gemara answers that all agree a tumtum is not a separate creature; they dispute one who passes water from the female place, whether its male organ may have turned.
רבי אילעאי משום רבי ישמעאל אומר שאנדרוגינוס בכור הוא ומומו עמו; חכמים אומרים אין קדושה חלה עליו; רבי שמעון בן יהודה אומר שכל מקום שנאמר "זכר" אינו אלא להוציא טומטום ואנדרוגינוס. מכיוון שבלא זה הוא זהה לרבנן, נראה שההבדל בטומטום. הגמרא משיבה שהכול מודים שטומטום אינו בריה; הם נחלקים במטיל מים במקום נקבות, אם חוששים שמא נהפכה זכרותו לנקבותו.
Rabbi Elazar’s rulingהוראת רבי אלעזר
Rabbi Elazar ruled that an animal passing water from the female place is ordinary. Rabbi Yoḥanan wondered who ignores the first tanna and Rabbi Yishmael; one might add that he ignored the later Sages too, but Rabbi Yoḥanan does not hold like Rav Ḥisda, and asks who would leave two views to follow one.
רבי אלעזר הורה בבהמה המטילה מים במקום נקבות שהיא חולין. רבי יוחנן תמה מי לא חש לתנא קמא ולרבי ישמעאל; אפשר היה להוסיף שלא חש גם לרבנן בתראי, אבל רבי יוחנן אינו סובר כרב חסדא, ושואל מי שביק תרי ועביד כחד.
Humans and animalsאדם ובהמה
Rabbi Elazar follows Reish Lakish: a tumtum is a doubt only in humans, whose male and female organs are in one place; in an animal, passing water from the male place is male and from the female place female. Rav Oshaya asks why not fear the organ turned; that would be Rabbi Meir’s concern for a minority. Abaye bar Avin and Rav Ḥanina bar Avin say even the Rabbis disagree whether, once changed, it is considered changed.
רבי אלעזר סובר כריש לקיש: לא אמרו טומטום ספק אלא באדם, שזכרותו ונקבותו במקום אחד; אבל בבהמה, מטיל מים במקום זכרות זכר, במקום נקבות נקבה. רב אושעיא שואל מדוע לא לחשוש שמא נהפכה זכרותו; זו חששו של רבי מאיר למיעוט. אביי בר אבין ורב חנניא בר אבין אומרים שאף רבנן נחלקו אם הואיל ואישתני אישתני.
Levirate law and the tumtumדיני יבום והטומטום
One baraita says a tumtum’s betrothal is valid and he performs ḥalitza and levirate marriage for his wife; another says his wife performs ḥalitza but not levirate marriage. Do they dispute “once changed”? Rather, both follow “once changed,” one following Rabbi Eliezer and one Rabbi Akiva, who excludes a congenitally sterile man. The Gemara identifies the tanna with Rabbi Yose son of Rabbi Yehuda, who fears a torn tumtum may be found congenitally sterile, and Rava’s distinction continues on the next daf.
ברייתא אחת אומרת שטומטום שקידש קידושיו קידושין, וחולץ וחולצים לאשתו ומייבמים לאשתו; ואחרת אומרת שאשת טומטום חולצת ולא מתייבמת. האם הם נחלקים ב"הואיל ואישתני"? אלא שתיהן אומרות הואיל ואישתני, אחת כרבי אליעזר ואחת כרבי עקיבא, הפוסל סריס חמה. הגמרא מזהה את התנא עם רבי יוסי ברבי יהודה, החושש שמא ייקרע וימצא סריס חמה, והבחנת רבא נמשכת בדף הבא.
Keep the conversation goingממשיכים לשאול
- Why does Rav Ḥisda need so many textual emendations?מדוע נזקק רב חסדא להגהות רבות כל כך?
- Why is a tumtum treated differently in humans and animals?מדוע נידון טומטום באופן שונה באדם ובבהמה?
- What does “once changed, it is changed” mean?מה פירוש "הואיל ואישתני אישתני"?
- Why would one not “leave two to follow one”?מדוע לא "שביק תרי ועביד כחד"?
The source sheetדף המקורות
אַלְּמָה תַּנְיָא: ״הַזָּכָר״ — וְלֹא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס! סְמִי מִיכָּן טוּמְטוּם.
תָּא שְׁמַע: יָכוֹל לֹא יְהֵא בְּעֵרֶךְ אִישׁ, אֲבָל יְהֵא בְּעֵרֶךְ אִשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״הַזָּכָר... אִם נְקֵבָה״, וְלֹא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס! סְמִי מִיכָּן טוּמְטוּם.
תָּא שְׁמַע: ״אִם זָכָר אִם נְקֵבָה״ — זָכָר וַדַּאי נְקֵבָה וַדָּאִית, וְלֹא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס. סְמִי מִיכָּן טוּמְטוּם.
תָּא שְׁמַע: ״הַזָּכָר״ — וְלֹא נְקֵבָה. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר לְמַטָּהּ ״זָכָר״, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר; מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְהוֹצִיא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס. סְמִי מִיכָּן טוּמְטוּם.
תָּא שְׁמַע: הַנֶּעֱבָד, וְהַמּוּקְצֶה, וְהָאֶתְנַן, וְהַמְּחִיר, וְטוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס — כּוּלָּן מְטַמְּאִין בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס אֵין מְטַמְּאִין בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה, שֶׁהָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״זָכָר וּנְקֵבָה״ אַתָּה מוֹצִיא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס מִבֵּינֵיהֶם.
וְעוֹף, הוֹאִיל וְלֹא נֶאֱמַר בּוֹ ״זָכָר וּנְקֵבָה״, אֵין אַתָּה מוֹצִיא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס מִבֵּינֵיהֶם! סְמִי מִיכָּן טוּמְטוּם.
תָּא שְׁמַע: רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הַטְּרֵיפָה, וְהַכִּלְאַיִם, וְיוֹצֵא דּוֹפֶן, טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס — לֹא קְדוֹשִׁים וְלֹא מַקְדִּישִׁין.
וְאָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא קְדוֹשִׁים בִּתְמוּרָה, וְלֹא מַקְדִּישִׁין לַעֲשׂוֹת תְּמוּרָה! סְמִי מִיכָּן טוּמְטוּם.
תָּא שְׁמַע: רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: חֲמִשָּׁה לֹא קְדוֹשִׁים וְלֹא מַקְדִּישִׁין, וְאֵלּוּ הֵן: הַטְּרֵיפָה, וְהַכִּלְאַיִם, וְיוֹצֵא דּוֹפֶן, וְטוּמְטוּם, וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס. וְכִי תֵּימָא הָכָא נָמֵי סְמִי מִיכָּן טוּמְטוּם — הָווּ לְהוּ אַרְבָּעָה! אַפֵּיק טוּמְטוּם, וְעָיֵיל יָתוֹם.
לֵימָא כְּתַנָּאֵי? רַבִּי אִילְעַאי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אַנְדְּרוֹגִינוֹס בְּכוֹר הוּא וּמוּמוֹ עִמּוֹ, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין קְדוּשָּׁה חָלָה עָלָיו. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״הַזָּכָר״, וְכׇל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״זָכָר״ אֵינוֹ אֶלָּא לְהוֹצִיא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס.
וְכִי תֵּימָא: סְמִי מִיכָּן טוּמְטוּם, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה הַיְינוּ רַבָּנַן! אֶלָּא לָאו טוּמְטוּם אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר: אֵין קְדוּשָּׁה חָלָה עָלָיו אַאַנְדְּרוֹגִינוֹס, אֲבָל טוּמְטוּם סְפֵיקָא הוּא וְקָדוֹשׁ מִסְּפֵיקָא, וַאֲתָא רַבִּי שִׁמְעוֹןWilliam Davidson Edition - Vocalized Aramaic · CC-BY-NC · sefaria
Read the passage in its original context.קראו את המקור בהקשרו.
בֶּן יְהוּדָה לְמֵימַר: טוּמְטוּם בְּרִיָּה הוּא וְלֹא קָדוֹשׁ! לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא טוּמְטוּם בִּבְרִיָּה לָא מְסַפְּקָא, זָכָר וּנְקֵבָה הוּא דִּמְסַפְּקָא.
מֵטִיל מַיִם בִּמְקוֹם זַכְרוּת — דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּזָכָר הוּא, כִּי פְּלִיגִי בְּמֵטִיל מַיִם בְּמָקוֹם נַקְבוּת: מָר סָבַר חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא נֶהֶפְכָה זַכְרוּתוֹ לְנַקְבוּתוֹ, וּמַר סָבַר לָא חָיְישִׁינַן. כִּי הָא דְּהוֹרָה רַבִּי אֶלְעָזָר: בִּבְהֵמָה מֵטִיל מַיִם בְּמָקוֹם נַקְבוּת — חוּלִּין.
תָּהֵי בַּהּ רַבִּי יוֹחָנָן: מַאן דְּלָא חָשׁ לְתַנָּא קַמָּא וּלְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל? וְלֵימָא רַבִּי יוֹחָנָן נָמֵי: מַאן דְּלָא חָשׁ לְרַבָּנַן בָּתְרָאֵי? דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: מַחֲלוֹקֶת בְּאַנְדְּרוֹגִינוֹס, אֲבָל בְּטוּמְטוּם — דִּבְרֵי הַכֹּל סְפֵיקָא!
רַבִּי יוֹחָנָן לָא סְבִירָא לֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא, אִי לָא סְבִירָא לֵיהּ, לֵימָא הוּא דְּאָמַר כְּרַבָּנַן בָּתְרָאֵי? הָכִי נָמֵי קָאָמַר: מַאן שָׁבֵיק תְּרֵי וְעָבֵיד כְּחַד!
וְרַבִּי אֶלְעָזָר כְּמַאן סָבְרַהּ? כִּי הָא דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: לֹא אָמְרוּ טוּמְטוּם סָפֵק אֶלָּא בְּאָדָם, הוֹאִיל וְזַכְרוּתוֹ וְנַקְבוּתוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד, אֲבָל בְּהֵמָה — מֵטִיל מַיִם בְּמָקוֹם זַכְרוּת זָכָר, מֵטִיל מַיִם בְּמָקוֹם נַקְבוּת נְקֵבָה.
מַתְקֵיף לַהּ רַב אוֹשַׁעְיָא: וְלֵיחוּשׁ שֶׁמָּא נֶהֶפְכָה זַכְרוּתוֹ לְנַקְבוּתוֹ! אֲמַר לֵיהּ: כְּמַאן? כְּרַבִּי מֵאִיר דְּחָיֵישׁ לְמִיעוּטָא?!
אַבָּיֵי בַּר אָבִין וְרַב חֲנַנְיָא בַּר אָבִין דְאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, הוֹאִיל וְאִישְׁתַּנִּי אִישְׁתַּנִּי. אִית דְּאָמַר אִישְׁתַּנִּי, וְאִית דְּאָמַר לָא אִישְׁתַּנִּי.
לֵימָא אִישְׁתַּנִּי וְלָא אִישְׁתַּנִּי תַּנָּאֵי? דְּתַנְיָא: טוּמְטוּם שֶׁקִּידֵּשׁ — קִדּוּשָׁיו קִדּוּשִׁין, נִתְקַדֵּשׁ — קִדּוּשָׁיו קִדּוּשִׁין.
וְחוֹלֵץ, וְחוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ, וּמְיַבְּמִים לְאִשְׁתּוֹ. וְתַנְיָא אִידַּךְ: אֵשֶׁת טוּמְטוּם חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת.
סַבְרוּהָ, דְּכוּלֵּי עָלְמָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: סְרִיס חַמָּה לֹא חוֹלֵץ וְלֹא מְיַיבֵּם.
מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּמַאן דְּאָמַר חוֹלֵץ, וְחוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ וּמְיַבְּמִים אֶת אִשְׁתּוֹ, לָא אָמְרִינַן הוֹאִיל וְאִישְׁתַּנִּי אִישְׁתַּנִּי;
וּמַאן דְּאָמַר חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת, אָמְרִינַן הוֹאִיל וְאִישְׁתַּנִּי אִישְׁתַּנִּי?
לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא אָמְרִינַן הוֹאִיל וְאִישְׁתַּנִּי אִישְׁתַּנִּי, הָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְהָא רַבִּי עֲקִיבָא.
וּמַאן תַּנָּא אַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא? אִילֵימָא רַבִּי יְהוּדָה — הָא וַדַּאי סָרִיס מְשַׁוֵּי לֵיהּ!
דִּתְנַן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: טוּמְטוּם שֶׁנִּקְרַע וְנִמְצָא זָכָר — הֲרֵי זֶה לֹא יַחְלוֹץ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּסָרִיס!
אֶלָּא רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּתַנְיָא: רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: טוּמְטוּם לֹא חוֹלֵץ, שֶׁמָּא יִקָּרַע וְיִמָּצֵא סָרִיס חַמָּה.
אַטּוּ כֹּל דְּמִיקְּרַע זָכָר מִשְׁתְּכַח, נְקֵבָה לָא מִשְׁתְּכַח? שֶׁמָּא קָאָמַר, שֶׁמָּא יִקָּרַע וְיִמָּצֵא נְקֵבָה.
אִי נָמֵי זָכָר נָמֵי, שֶׁמָּא יִמָּצֵא סָרִיס חַמָּה. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר רָבָא:William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · CC-BY-NC · sefaria
Read the passage in its original context.קראו את המקור בהקשרו.