Within reachבהישג יד

Deuteronomy 29:13 says: not with you alone do I make this covenant and this oath. Verse 14: but with whoever is here standing with us today before HaShem our God, and with whoever is not here with us today.

דברים כט, יג אומר: ולא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית הזאת ואת האלה הזאת. פסוק יד: כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום לפני ה׳ אלהינו, ואת אשר איננו פה עמנו היום.

The covenant reaches beyond the people standing there. Tradition understands "whoever is not here" to include future generations; the verse itself states only absence. As our reflection, every reader of this verse can find themselves among "those not here".

הברית מגיעה מעבר לעם העומד שם. המסורת מבינה את ״אשר איננו פה״ ככולל את הדורות הבאים; הפסוק עצמו מציין רק היעדרות. כהתבוננות שלנו, כל קורא של פסוק זה יכול למצוא את עצמו בין ״אשר איננו פה״.

Deuteronomy 30:11 says: this commandment which I command you today is not too wondrous for you, nor is it far. Verse 12: it is not in heaven, that you should say, who will go up to heaven for us and take it for us and make us hear it, that we may do it?

דברים ל, יא אומר: כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא. פסוק יב: לא בשמים היא לאמר, מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה?

The verse anticipates an excuse: that the commandment is too high or too distant, requiring someone else to bring it. It rejects that excuse. The phrase "it is not in heaven" has a famous later use in the Talmud; we do not discuss it here. We note the direct address: "for you", "from you".

הפסוק צופה תירוץ: שהמצווה גבוהה או רחוקה מדי, ודורשת שאחר יביא אותה. הוא דוחה תירוץ זה. לביטוי ״לא בשמים היא״ יש שימוש מאוחר מפורסם בתלמוד; איננו דנים בו כאן. אנו מציינים את הפנייה הישירה: ״ממך״.

Deuteronomy 30:13 continues: nor is it beyond the sea, that you should say, who will cross the sea for us? Verse 14: for the word is very near to you, in your mouth and in your heart, to do it.

דברים ל, יג ממשיך: ולא מעבר לים היא לאמר, מי יעבר לנו אל עבר הים ויקחה לנו? פסוק יד: כי קרוב אליך הדבר מאד, בפיך ובלבבך לעשותו.

The verse names three places: mouth, heart, and doing. Nearness is not only intellectual; it is in speech, feeling, and action. As our application, a commitment feels distant until we speak it, feel it, and take a first step toward it.

הפסוק נוקב בשלושה מקומות: פה, לב ועשייה. הקרבה אינה רק שכלית; היא בדיבור, ברגש ובמעשה. כיישום שלנו, מחויבות נראית רחוקה עד שאנו אומרים אותה, מרגישים אותה ועושים צעד ראשון לקראתה.

Deuteronomy 30:19 says: I call heaven and earth to witness against you today: life and death I have set before you, blessing and curse; and you shall choose life, so that you and your seed may live. Verse 20: to love HaShem your God, to listen to his voice, and to cling to him, for he is your life and the length of your days.

דברים ל, יט אומר: העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ, החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה, ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך. פסוק כ: לאהבה את ה׳ אלהיך לשמוע בקולו ולדבקה בו, כי הוא חייך ואורך ימיך.

The verse sets two options and then tells the listener which to choose. Freedom and guidance stand together. The choice is for "you and your seed", linking back to those "not here". As our reflection, choosing life is also a choice for those who will come after.

הפסוק מציב שתי אפשרויות ואחר כך אומר לשומע באיזו לבחור. חופש והדרכה עומדים יחד. הבחירה היא ״אתה וזרעך״, וזה מתחבר בחזרה ל״אשר איננו פה״. כהתבוננות שלנו, בחירה בחיים היא גם בחירה בעד מי שיבואו אחרינו.

Our passages move from a covenant that includes the absent, to a commandment that is not too far, to a word in mouth and heart, to a choice of life for oneself and one's descendants.

הקטעים שלנו נעים מברית הכוללת את הנעדרים, אל מצווה שאינה רחוקה מדי, אל דבר בפה ובלב, אל בחירה בחיים לעצמך ולצאצאיך.

So is the covenant within our reach? These verses answer clearly that it is: not in heaven, not across the sea, but very near. The exercise for this week, close to Rosh HaShanah, is to name one commitment you have been treating as too far, and to bring it into your mouth, your heart, and one action.

אם כן, האם הברית בהישג ידנו? הפסוקים עונים בבירור שכן: לא בשמים, לא מעבר לים, אלא קרובה מאוד. התרגיל לשבוע זה, הסמוך לראש השנה, הוא לקרוא בשם למחויבות אחת שהתייחסת אליה כרחוקה מדי, ולהביאה אל פיך, אל לבך ואל מעשה אחד.