Justice that rulesצדק שמושל

Shoftim describes the institutions of a people in its land: judges, kings, priests, prophets. At every level, authority is placed under limits. The parashah is the Torah's charter for just rule.

פרשת שופטים מתארת את מוסדותיו של עם בארצו: שופטים, מלכים, כהנים ונביאים. בכל דרג, הסמכות מוצבת תחת גבולות. הפרשה היא מגילת היסוד של התורה לשלטון צודק.

This study accompanies the song for Parashat Shoftim, set at Malchut in Maqam Hijaz, royal justice. The law of the king has been connected by tradition to the future kingship of the house of David; we keep that connection marked as tradition. We read five passages.

שיעור זה מלווה את השיר לפרשת שופטים, הערוך במלכות ובמקאם חג׳אז, משפט מלכותי. פרשת המלך נקשרה במסורת למלכות העתידה של בית דוד; אנו מסמנים קשר זה כמסורת. נקרא חמישה מקורות.

Deuteronomy 16:18 says, judges and officers you shall appoint for yourself in all your gates which HaShem your God gives you, for your tribes, and they shall judge the people with righteous judgment.

דברים טז, יח אומר: שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה׳ אלהיך נותן לך לשבטיך, ושפטו את העם משפט צדק.

Justice is placed in every gate, close to where people live, and it requires both judges and officers who enforce. The verse addresses the people, you shall appoint for yourself. As our reading, just rule begins as a shared responsibility, not only as a gift from above.

המשפט מוצב בכל שער, קרוב למקום מגוריהם של בני אדם, והוא דורש גם שופטים וגם שוטרים האוכפים. הפסוק פונה אל העם: תתן לך. בקריאתנו, שלטון צודק מתחיל כאחריות משותפת, ולא רק כמתנה מלמעלה.

Deuteronomy 16:20 says, justice, justice you shall pursue, that you may live and inherit the land which HaShem your God gives you.

דברים טז, כ אומר: צדק צדק תרדוף, למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה׳ אלהיך נותן לך.

The word justice is doubled, and the verb is to pursue, not merely to keep. Many interpreters have read the doubling as a demand for just means as well as just ends. We offer that as a reading. The verse ties justice to life and to inheriting the land.

המילה צדק כפולה, והפועל הוא לרדוף ולא רק לשמור. פרשנים רבים קראו את הכפילות כדרישה לאמצעים צודקים לצד מטרות צודקות. אנו מציעים זאת כקריאה. הפסוק קושר את הצדק לחיים ולירושת הארץ.

Deuteronomy 17:18-20 says, when he sits on the throne of his kingdom, he shall write for himself a copy of this Torah in a book. It shall be with him and he shall read in it all the days of his life, so that he may learn to fear HaShem his God, so that his heart not be lifted above his brothers, and that he not turn aside from the commandment.

דברים יז, יח-כ אומר: והיה כשבתו על כסא ממלכתו, וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר. והייתה עמו וקרא בו כל ימי חייו, למען ילמד ליראה את ה׳ אלהיו, לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצוה.

The king's first act on the throne is to write and to read. The stated purpose is that his heart not be lifted above his brothers. As our reading, royal authority in the Torah is bound to study and humility; the king remains a brother among brothers.

מעשהו הראשון של המלך על הכסא הוא לכתוב ולקרוא. התכלית המוצהרת היא לבלתי רום לבבו מאחיו. בקריאתנו, הסמכות המלכותית בתורה קשורה ללימוד ולענווה; המלך נשאר אח בין אחים.

Deuteronomy 20:19 says, when you besiege a city many days to fight against it, you shall not destroy its trees by wielding an axe against them, for you may eat from them, and you shall not cut them down; is the tree of the field a man, to come before you in siege?

דברים כ, יט אומר: כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה, לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן, כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות; כי האדם עץ השדה לבוא מפניך במצור.

Even in war, power is limited: the fruit tree may not be destroyed. From this verse the tradition derived the broader prohibition of needless destruction, bal tashchit, which Rambam codifies; we cite it in general terms. As our reading, just authority knows what it must not destroy even when it can.

גם במלחמה הכוח מוגבל: אין להשחית את עץ הפרי. מפסוק זה למדה המסורת את האיסור הרחב של בל תשחית, שהרמב״ם מביא להלכה; אנו מביאים זאת באופן כללי. בקריאתנו, סמכות צודקת יודעת מה אסור לה להשחית גם כאשר היא יכולה.

Deuteronomy 21:7-8 says that the elders of the city nearest to a slain person found in the field shall declare, our hands did not shed this blood, and our eyes did not see. Grant atonement for your people Yisrael whom you redeemed, HaShem, and do not place innocent blood in the midst of your people.

דברים כא, ז-ח אומר שזקני העיר הקרובה אל החלל יענו ואמרו: ידינו לא שפכה את הדם הזה ועינינו לא ראו. כפר לעמך ישראל אשר פדית ה׳, ואל תתן דם נקי בקרב עמך ישראל.

The leaders of the nearest town must publicly account for an unsolved death. The Talmud asks why elders would be suspected, and answers that the declaration concerns whether the person was sent away without food and escort; we cite this generally. As our reading, authority is responsible even for what it did not directly do.

ראשי העיר הקרובה חייבים לתת דין וחשבון בפומבי על מוות שלא פוענח. התלמוד שואל וכי זקני בית דין שופכי דמים הם, ומשיב שההכרזה נוגעת לכך שלא נפטר בלא מזונות ובלא לוויה; אנו מביאים זאת באופן כללי. בקריאתנו, הסמכות אחראית גם למה שלא עשתה במישרין.

Our passages show just authority: judges at every gate, justice pursued with just means, a king who studies and stays a brother, power that refrains from needless destruction, and leaders who account even for what they did not do.

המקורות מראים סמכות צודקת: שופטים בכל שער, צדק הנרדף באמצעים צודקים, מלך הלומד ונשאר אח, כוח הנמנע מהשחתה לשווא, ומנהיגים הנותנים דין וחשבון גם על מה שלא עשו.

This week, in one place where you hold authority, at home, at work, or in a community, ask whose welfare you are responsible for even if you did not cause their trouble. Take one step of care for them.

השבוע, במקום אחד שבו יש לכם סמכות, בבית, בעבודה או בקהילה, שאלו לרווחת מי אתם אחראים גם אם לא גרמתם לצרתו. עשו צעד אחד של דאגה למענו.