See, I set before youראה אנכי נתן לפניכם

Re'eh opens with a single word addressed to each person: see. Before the people lie two paths. The rest of the parashah shows what choosing the path of blessing looks like in practice: in the treatment of the poor and in the way festivals are celebrated.

פרשת ראה נפתחת במילה אחת המופנית לכל אדם: ראה. לפני העם מונחות שתי דרכים. שאר הפרשה מראה כיצד נראית בחירה בדרך הברכה במעשה: ביחס לעני ובאופן שבו חוגגים את המועדים.

This study accompanies the song for Parashat Re'eh, set at Tiferet in Maqam Rast, a royal and balanced choice. We read four passages.

שיעור זה מלווה את השיר לפרשת ראה, הערוך בתפארת ובמקאם ראסט, בחירה מלכותית ומאוזנת. נקרא ארבעה מקורות.

Deuteronomy 11:26-28 says, see, I set before you today blessing and curse: the blessing, if you listen to the commandments of HaShem your God which I command you today, and the curse, if you do not listen and turn aside from the way.

דברים יא, כו-כח אומר: ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה. את הברכה אשר תשמעו אל מצוות ה׳ אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום, והקללה אם לא תשמעו וסרתם מן הדרך.

The word see is in the singular, while you is in the plural. Interpreters have noted that the choice is set before the whole people and before each person. We offer this as a reading. Rambam in his laws of Teshuvah builds on the freedom of choice; we cite that only in general terms.

המילה ראה ביחיד, ואילו לפניכם ברבים. פרשנים העירו שהבחירה מוצבת לפני העם כולו ולפני כל אדם. אנו מציעים זאת כקריאה. הרמב״ם בהלכות תשובה בונה על חירות הבחירה; אנו מביאים זאת באופן כללי בלבד.

Deuteronomy 15:7-8 says, if there is among you a poor man, one of your brothers, in any of your gates, you shall not harden your heart nor shut your hand from your poor brother; but you shall surely open your hand to him and surely lend him sufficient for his need.

דברים טו, ז-ח אומר: כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך, לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון. כי פתוח תפתח את ידך לו, והעבט תעביטנו די מחסורו אשר יחסר לו.

The verse addresses both the heart and the hand: do not harden one, do not shut the other. And it measures help by the need of the poor, sufficient for his need. As our reading, the choice of blessing becomes visible first in an open hand.

הפסוק פונה גם אל הלב וגם אל היד: לא לאמץ את האחד, לא לקפוץ את השנייה. והוא מודד את העזרה לפי צורך העני: די מחסורו. בקריאתנו, הבחירה בברכה נראית תחילה ביד פתוחה.

Deuteronomy 15:10-11 says, you shall surely give to him, and your heart shall not be grieved when you give to him, for because of this HaShem your God will bless you. For the poor will not cease from the land; therefore I command you, saying, you shall surely open your hand to your brother, to your poor and needy in your land.

דברים טו, י-יא אומר: נתון תתן לו, ולא ירע לבבך בתתך לו, כי בגלל הדבר הזה יברכך ה׳ אלהיך. כי לא יחדל אביון מקרב הארץ, על כן אנכי מצוך לאמר, פתוח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאביונך בארצך.

The command reaches the giver's feelings: give, and do not let your heart be grieved. And it is realistic: the poor will not cease. As our reflection, generosity is not a single solution but a lasting practice, and the manner of giving matters as much as the gift.

הציווי מגיע אל רגשות הנותן: תן, ואל ירע לבבך. והוא מציאותי: לא יחדל אביון. כהתבוננות שלנו, הנדיבות אינה פתרון חד פעמי אלא מעשה מתמשך, והאופן שבו נותנים חשוב כמו המתנה.

Deuteronomy 16:14-15 says, you shall rejoice in your festival, you, your son, your daughter, your servant, your maidservant, the Levite, the stranger, the orphan, and the widow who are in your gates. Seven days you shall celebrate, and you shall be altogether joyful.

דברים טז, יד-טו אומר: ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך. שבעת ימים תחוג לה׳ אלהיך, והיית אך שמח.

The list of those who rejoice includes the Levite, the stranger, the orphan, and the widow. Rambam teaches in his laws of festivals that one who eats and drinks with his family and shuts the door on the poor does not have joy of mitzvah; we cite it in general terms. As our reading, festive joy is measured by who is included.

רשימת השמחים כוללת את הלוי, הגר, היתום והאלמנה. הרמב״ם מלמד בהלכות יום טוב שהאוכל ושותה עם משפחתו ונועל דלתות חצרו בפני עניים אין זו שמחת מצווה; אנו מביאים זאת באופן כללי. בקריאתנו, שמחת החג נמדדת במי שנכלל בה.

Our passages show a choice set before each person, expressed in an open hand, a heart that gives without grief, an ongoing generosity, and a joy that includes the stranger, the orphan, and the widow.

המקורות מראים בחירה המוצבת לפני כל אדם, הבאה לידי ביטוי ביד פתוחה, בלב הנותן בלי צער, בנדיבות מתמשכת ובשמחה הכוללת את הגר, היתום והאלמנה.

This week, before the next Shabbat or festival, invite one person who would otherwise be alone. When you give, notice your heart, and give in a way that does not grieve it.

השבוע, לפני השבת או החג הבאים, הזמינו אדם אחד שאחרת היה לבד. כאשר אתם נותנים, שימו לב ללבכם ותנו באופן שלא ירע לו.