Learning to seeללמוד לראות

Balak is told almost entirely from outside the camp. A king and a seer look down on Yisrael from the heights, intending a curse. The parashah is about how they see, and how their seeing is changed.

פרשת בלק מסופרת כמעט כולה מחוץ למחנה. מלך וחוזה מביטים על ישראל מן ההרים, מתוך כוונה לקלל. הפרשה עוסקת באופן שבו הם רואים, ובאופן שבו ראייתם משתנה.

This study accompanies the song for Parashat Balak, set at Tiferet in Maqam Rast, a royal seeing. We read four passages and keep the messianic reading of the last one carefully marked as a reading.

שיעור זה מלווה את השיר לפרשת בלק, הערוך בתפארת ובמקאם ראסט, ראייה מלכותית. נקרא ארבעה מקורות ונסמן בזהירות את הקריאה המשיחית של האחרון כקריאה.

Numbers 22:31 says that HaShem uncovered the eyes of Bilam, and he saw the angel of HaShem standing in the way with his sword drawn in his hand, and he bowed and prostrated himself on his face.

במדבר כב, לא אומר: ויגל ה׳ את עיני בלעם, וירא את מלאך ה׳ נצב בדרך וחרבו שלופה בידו, ויקד וישתחו לאפיו.

The seer who is hired for his vision is the last to see what stands in his way; his donkey saw it first. As our reading, the parashah begins by humbling the one who claims to see, and only afterward lets him see truly.

החוזה שנשכר בזכות ראייתו הוא האחרון לראות את מה שעומד בדרכו; האתון ראתה ראשונה. בקריאתנו, הפרשה מתחילה בהשפלת מי שטוען לראות, ורק אחר כך מניחה לו לראות באמת.

Numbers 23:9 says, for from the top of the rocks I see him, and from the hills I behold him; behold, a people that dwells alone, and is not reckoned among the nations.

במדבר כג, ט אומר: כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו, הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב.

The first blessing describes distinctness from a distance. The phrase dwelling alone has been read as a blessing, as a burden, and as both. We do not choose. We note that the observer sees from the heights and names what he sees, without yet coming near.

הברכה הראשונה מתארת ייחוד ממרחק. הצירוף לבדד ישכון נקרא כברכה, כמשא, וכשניהם. איננו בוחרים. אנו מציינים שהמתבונן רואה מן ההרים ונוקב במה שהוא רואה, בלי להתקרב עדיין.

Numbers 24:5 says, how goodly are your tents, Yaakov, your dwellings, Yisrael.

במדבר כד, ה אומר: מה טובו אהליך יעקב, משכנותיך ישראל.

By the third blessing, the gaze has moved from distant rocks to tents and dwellings, to the homes of the people. This verse is said by many upon entering a synagogue. As our reflection, true seeing comes close enough to notice how people live.

בברכה השלישית, המבט עבר מן הצורים הרחוקים אל האוהלים והמשכנות, אל בתי העם. פסוק זה נאמר בפי רבים בשעת הכניסה לבית הכנסת. כהתבוננות שלנו, ראייה אמיתית מתקרבת די כדי להבחין כיצד אנשים חיים.

Numbers 24:17 says, I see him, but not now; I behold him, but not near; a star shall come forth from Yaakov, and a scepter shall rise from Yisrael.

במדבר כד, יז אומר: אראנו ולא עתה, אשורנו ולא קרוב; דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל.

The vision looks to a future not now and not near. Rambam, in the laws of kings, reads this passage as a prophecy of Maschiach ben David; we cite the work by name only. As our reading, the seer who came to curse ends by seeing a king in the far future of the people.

החזון מביט אל עתיד שאינו עתה ואינו קרוב. הרמב״ם, בהלכות מלכים, קורא קטע זה כנבואה על מלך המשיח מבית דוד; אנו מביאים את החיבור בשמו בלבד. בקריאתנו, החוזה שבא לקלל מסיים בראיית מלך בעתידו הרחוק של העם.

Our passages trace a gaze transformed: from blindness to opened eyes, from distant rocks to near tents, and from the present to a future king. Royal seeing, in this reading, is seeing a people as they are and as they may become.

המקורות משרטטים מבט שהשתנה: מעיוורון לעיניים פקוחות, מצורים רחוקים לאוהלים קרובים, ומן ההווה אל מלך עתידי. ראייה מלכותית, בקריאה זו, היא ראיית עם כפי שהוא וכפי שהוא עשוי להיות.

This week, choose someone you tend to see from a distance or with suspicion. Come close enough to notice one good thing about how they live, and say it aloud as a blessing.

השבוע, בחרו אדם שאתם נוטים לראות ממרחק או בחשדנות. התקרבו די כדי להבחין בדבר טוב אחד באופן שבו הוא חי, ואמרו אותו בקול כברכה.