Light that is raised, a leader who is humbleאור המועלה ומנהיג עניו

Beha'alotcha begins with light and ends with complaint and its aftermath. The people leave Sinai, the journey becomes hard, and even Moshe's family speaks against him. Through it all, the parashah describes Moshe as the humblest of men.

פרשת בהעלותך נפתחת באור ומסתיימת בתלונה ובתוצאותיה. העם עוזב את סיני, הדרך נעשית קשה, ואפילו בני משפחתו של משה מדברים בו. לאורך כל זה, הפרשה מתארת את משה כעניו מכל האדם.

This study accompanies the song for Parashat Beha'alotcha, set at Hod in Maqam Nahawand, a splendor sheltered and tender. We read five passages.

שיעור זה מלווה את השיר לפרשת בהעלותך, הערוך בהוד ובמקאם נהאונד, תפארת מוגנת ורכה. נקרא חמישה מקורות.

Numbers 8:2-3 says, speak to Aharon and say to him, when you raise the lamps, the seven lamps shall give light toward the face of the menorah. And Aharon did so; he raised its lamps toward the face of the menorah, as HaShem had commanded Moshe.

במדבר ח, ב-ג אומר: דבר אל אהרן ואמרת אליו, בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות. ויעש כן אהרן, אל מול פני המנורה העלה נרותיה, כאשר ציוה ה׳ את משה.

The lamps are turned toward the center of the menorah, and the text notes that Aharon did so, exactly. Many readers have praised the faithfulness implied in and Aharon did so. As our reflection, light that faces a shared center gathers rather than scatters.

הנרות פונים אל מרכז המנורה, והכתוב מציין שאהרן עשה כן, בדיוק. קוראים רבים שיבחו את הנאמנות הטמונה בויעש כן אהרן. כהתבוננות שלנו, אור הפונה אל מרכז משותף אוסף ואינו מפזר.

Numbers 9:17-18 says, whenever the cloud was lifted from the tent, the children of Yisrael journeyed, and in the place where the cloud rested, there they camped. By the word of HaShem they journeyed and by the word of HaShem they camped.

במדבר ט, יז-יח אומר: ולפי העלות הענן מעל האוהל ואחרי כן יסעו בני ישראל, ובמקום אשר ישכן שם הענן שם יחנו בני ישראל. על פי ה׳ יסעו בני ישראל ועל פי ה׳ יחנו.

The people do not know in advance how long they will stay. Surrounding verses describe stays of days, a month, or a year. As our application, trust on the road includes accepting that the timing of rest and departure is not always ours to set.

העם אינו יודע מראש כמה זמן ישהה. הפסוקים הסמוכים מתארים שהיות של ימים, חודש או שנה. כיישום שלנו, אמון בדרך כולל הסכמה לכך שעיתוי המנוחה והיציאה אינו תמיד בידינו.

Numbers 10:35-36 says, when the ark set out, Moshe would say, rise up, HaShem, and let your enemies be scattered, and let those who hate you flee from before you. And when it rested he would say, return, HaShem, to the myriads of thousands of Yisrael.

במדבר י, לה-לו אומר: ויהי בנסוע הארון ויאמר משה, קומה ה׳ ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך. ובנוחה יאמר, שובה ה׳ רבבות אלפי ישראל.

These two verses are marked off in the Masoretic text by special signs, a feature discussed in the Talmud; our cited text does not reproduce them. They are said in many communities when the Torah scroll is taken out and returned. Departure and rest each receive words.

שני פסוקים אלה מסומנים במסורה בסימנים מיוחדים, פרט הנדון בתלמוד; הנוסח המצוטט שלנו אינו משחזר אותם. הם נאמרים בקהילות רבות בשעת הוצאת ספר התורה והכנסתו. היציאה והמנוחה מקבלות כל אחת מילים משלה.

Numbers 11:29 records Moshe's answer when Yehoshua asks him to restrain two men prophesying in the camp: are you zealous for my sake? Would that all the people of HaShem were prophets, that HaShem would put his spirit upon them.

במדבר יא, כט מתעד את תשובת משה כאשר יהושע מבקש ממנו לכלוא שני אנשים המתנבאים במחנה: המקנא אתה לי? ומי יתן כל עם ה׳ נביאים, כי יתן ה׳ את רוחו עליהם.

In the middle of a crisis of leadership, Moshe wishes that others would share his gift rather than protecting his position. As our reading, a humble leader is glad when the spirit rests on others too.

באמצע משבר של מנהיגות, משה מייחל שאחרים ישתתפו במתנתו במקום להגן על מעמדו. בקריאתנו, מנהיג עניו שמח כאשר הרוח שורה גם על אחרים.

Numbers 12:3 says, and the man Moshe was very humble, more than any person on the face of the earth. Verse 13 records that when his sister is stricken, Moshe cries to HaShem, please, God, heal her, please.

במדבר יב, ג אומר: והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה. פסוק יג מתעד שכאשר אחותו נגועה, משה צועק אל ה׳: אל נא רפא נא לה.

The description of Moshe's humility appears just when he is spoken against, and his response to his sister's suffering is a five-word prayer for her. As our reflection, humility here is shown not in self-abasement but in the absence of resentment and in prayer for the one who wronged him.

תיאור ענוותו של משה מופיע דווקא כאשר מדברים בו, ותגובתו לסבלה של אחותו היא תפילה בת חמש מילים בעדה. כהתבוננות שלנו, הענווה מתגלה כאן לא בהשפלה עצמית אלא בהיעדר טינה ובתפילה בעד מי שפגעה בו.

Our passages show what sustains a people on the road: light turned toward a shared center, trust in the timing of the cloud, words for departure and rest, a leader glad to share the spirit, and humility that prays for those who wrong it.

המקורות מראים מה מחזיק עם בדרך: אור הפונה אל מרכז משותף, אמון בעיתוי הענן, מילים ליציאה ולמנוחה, מנהיג השמח לחלוק את הרוח, וענווה המתפללת בעד הפוגעים בה.

This week, find one person whose gift you could encourage rather than guard against. And if someone has spoken against you, try to say one short prayer or good word for them.

השבוע, מצאו אדם אחד שאת כישרונו תוכלו לעודד במקום להישמר ממנו. ואם מישהו דיבר נגדכם, נסו לומר עליו תפילה קצרה אחת או מילה טובה.