← The libraryספריית השיעורים ←
Read lessonלשיעור
Kiddushin 37קידושין דף 37 20 February 2031כ״ז שבט תשצ״א
Daily studyלימוד יומי

Kiddushin 37 — Mitzvot of the Body and Mitzvot of the Landקידושין ל״ז — חובת הגוף וחובת קרקע

Kiddushin 37 — from the mishna's two categories to "coming," "dwelling," and the new cropקידושין ל״ז — משתי הקטגוריות שבמשנה אל "ביאה", "מושב" וחדש

4 min read5 דקות קריאה · 2 sources2 מקורות · Open to all learnersלכל לומד ולומדת
Avraham Qorah Chacham Dayan
Rabbi portraitדיוקן רבAvraham Qorah Chacham Dayan
The guiding questionהשאלה המנחה

What makes a mitzvah an obligation of the land or an obligation of the person, and how does that distinction determine whether it applies outside Eretz Yisrael?

מה קובע אם מצווה היא חובת קרקע או חובת הגוף, וכיצד הבחנה זו קובעת אם היא נוהגת גם בחוץ לארץ?

Return to the textחוזרים למקור

The source sheetדף המקורות

01

Kiddushin 37aקידושין ל״ז א

Open source ↗פתיחת המקור ↗
חוּץ מִן הָעׇרְלָה וְכִלְאַיִם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַף הֶחָדָשׁ. גְּמָ׳ מַאי תְּלוּיָה וּמַאי שֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה? אִילֵימָא תְּלוּיָה – דִּכְתִיב בַּהּ ״בִּיאָה״, וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה – דְּלָא כְּתִיב בַּהּ ״בִּיאָה״, וַהֲרֵי תְּפִילִּין וּפֶטֶר חֲמוֹר, דִּכְתִיב בָּהֶן ״בִּיאָה״, וְנוֹהֲגִין בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּץ לָאָרֶץ! אָמַר רַב יְהוּדָה: הָכִי קָאָמַר: כׇּל מִצְוָה שֶׁהִיא חוֹבַת הַגּוּף – נוֹהֶגֶת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּץ לָאָרֶץ, חוֹבַת קַרְקַע – אֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בָּאָרֶץ. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״אֵלֶּה הַחֻקִּים״ – אֵלּוּ הַמִּדְרָשׁוֹת. ״וְהַמִּשְׁפָּטִים״ – אֵלּוּ הַדִּינִים. ״אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן״ – זוֹ מִשְׁנָה. ״לַעֲשׂוֹת״ – זוֹ מַעֲשֶׂה. ״בָּאָרֶץ״ – יָכוֹל כׇּל הַמִּצְוֹת כּוּלָּן לֹא יְהוּ נוֹהֲגִים אֶלָּא בָּאָרֶץ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כׇּל הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה״. אִי כׇּל הַיָּמִים, יָכוֹל יְהוּ נוֹהֲגִים בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בָּאָרֶץ״. אַחַר שֶׁרִיבָּה הַכָּתוּב וּמִיעֵט – צֵא וּלְמַד מִמַּה שֶּׁאָמוּר בָּעִנְיָן: ״אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כׇּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם וְגוֹ׳״ – מָה עֲבוֹדָה זָרָה מְיוּחֶדֶת, שֶׁהִיא חוֹבַת הַגּוּף, וְנוֹהֶגֶת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ – אַף כֹּל שֶׁהִיא חוֹבַת הַגּוּף נוֹהֶגֶת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ. חוּץ מִן הָעׇרְלָה וְהַכִּלְאַיִם. אִיבַּעְיָא לְהוּ: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְקוּלָּא פְּלִיג אוֹ לְחוּמְרָא פְּלִיג? לְחוּמְרָא פְּלִיג, וְהָכִי קָאָמַר תַּנָּא קַמָּא: חוּץ מִן הָעׇרְלָה וּמִן הַכִּלְאַיִם, דְּהִלְכְתָא גְּמִירִי לָהּ, אַף עַל גַּב דְּאִיכָּא לְמֵימַר חוֹבַת קַרְקַע הִיא. אֲבָל חָדָשׁ, בָּאָרֶץ – אִין, בְּחוּצָה לָאָרֶץ – לָא. מַאי טַעְמָא? ״מוֹשָׁב״ – לְאַחַר יְרוּשָּׁה וִישִׁיבָה מַשְׁמַע. וַאֲתָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְמֵימַר: אַף חָדָשׁ נוֹהֵג בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ. מַאי טַעְמָא? ״מוֹשָׁב״ – בְּכׇל מָקוֹם שֶׁאַתֶּם יוֹשְׁבִים. אוֹ דִלְמָא לְקוּלָּא פְּלִיג, וְהָכִי קָאָמַר תַּנָּא קַמָּא: חוּץ מִן הָעׇרְלָה וְהַכִּלְאַיִם, דְּהִלְכְתָא גְּמִירִי לַהּ, וְכׇל שֶׁכֵּן חָדָשׁ, דְּ״מוֹשָׁב״ – כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתֶּם יוֹשְׁבִים מַשְׁמַע. וַאֲתָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְמֵימַר: חָדָשׁ אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בָּאָרֶץ, דְּ״מוֹשָׁב״ – לְאַחַר יְרוּשָּׁה וִישִׁיבָה מַשְׁמַע. וּמַאי ״אַף״ – אַקַּמַּיְיתָא. תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר אַבָּיֵי: מַאן תַּנָּא דִּפְלִיג עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא. דְּתַנְיָא: לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״מוֹשָׁב״ אֵינוֹ אֶלָּא לְאַחַר יְרוּשָּׁה וִישִׁיבָה, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: הֲרֵי שַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״מוֹשָׁבוֹת״, וְנוֹהֶגֶת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ! אָמַר לוֹ: שַׁבָּת קַל וָחוֹמֶר אָתְיָא, מָה מִצְוֹת קַלּוֹת נוֹהֲגוֹת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ – שַׁבָּת חֲמִירָא לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? מִדְּאָמַר אַבָּיֵי: מַאן תַּנָּא דִּפְלִיג עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, שְׁמַע מִינַּהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְחוּמְרָא פְּלִיג, שְׁמַע מִינַּהּ. מִכְּדֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אַהֵיכָא קָאֵי? אַנְּסָכִים. בִּנְסָכִים

William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · CC-BY-NC · sefaria
Read the passage in its original context.קראו את המקור בהקשרו.

02

Kiddushin 37bקידושין ל״ז ב

Open source ↗פתיחת המקור ↗
בִּיאָה וּמוֹשָׁב כְּתִיב בְּהוּ?! הָכִי קָאָמַר: לְלַמֵּד שֶׁכׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בִּיאָה וּמוֹשָׁב אֵינוֹ אֶלָּא לְאַחַר יְרוּשָּׁה וִישִׁיבָה, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. אִי הָכִי, אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: הֲרֵי שַׁבָּת שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״מוֹשָׁבוֹת״, וְאָמַר לוֹ: שַׁבָּת קַל וָחוֹמֶר הִיא, נֵימָא לֵיהּ: אֲנָא בִּיאָה וּמוֹשָׁב קָאָמֵינָא! חֲדָא וְעוֹד קָאָמַר לֵיהּ, חֲדָא – דַּאֲנָא בִּיאָה וּמוֹשָׁב קָאָמֵינָא. וְעוֹד: דְּקָא אָמְרַתְּ הֲרֵי שַׁבָּת שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״מוֹשָׁבוֹת״ – שַׁבָּת קַל וָחוֹמֶר הִיא. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? בְּקֵירְבוּ נְסָכִים בַּמִּדְבָּר קָא מִיפַּלְגִי. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר: לָא קֵירְבוּ נְסָכִים בַּמִּדְבָּר. וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: קֵירְבוּ נְסָכִים בַּמִּדְבָּר. אָמַר אַבָּיֵי: הַאי תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מַפֵּיק מֵאִידַּךְ תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ בִּיאוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאֶחָד מֵהֶן לְאַחַר יְרוּשָּׁה וִישִׁיבָה, אַף כֹּל לְאַחַר יְרוּשָּׁה וִישִׁיבָה. וְאִידַּךְ, מִשּׁוּם דְּהָוֵה מֶלֶךְ וּבִיכּוּרִים שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד, וְכֹל שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד אֵין מְלַמְּדִין. וְאִידַּךְ: צְרִיכִי, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא מֶלֶךְ וְלָא כְּתַב בִּיכּוּרִים, הֲוָה אָמֵינָא: בִּיכּוּרִים, דְּקָא מִיתְהֲנֵי – לְאַלְתַּר. וְאִי כְּתַב בִּיכּוּרִים וְלָא כְּתַב מֶלֶךְ, הֲוָה אָמֵינָא: מֶלֶךְ, דְּדַרְכּוֹ לְכַבֵּשׁ – לְאַלְתַּר. וְאִידַּךְ: נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא מֶלֶךְ וְלָא בָּעֵי בִּיכּוּרִים, וַאֲנָא אָמֵינָא: וּמָה מֶלֶךְ, דִּלְכַבֵּשׁ לְאַחַר יְרוּשָּׁה וִישִׁיבָה, בִּיכּוּרִים – לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? וְאִידַּךְ: אִי כְּתַב הָכִי הֲוָה אָמֵינָא: מִידֵּי דְּהָוֵה אַחַלָּה, קָא מַשְׁמַע לַן. וְהַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ חוֹבַת הַגּוּף נוֹהֶגֶת בֵּין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ, ״מוֹשָׁב״ דִּכְתַב רַחֲמָנָא גַּבֵּי שַׁבָּת, לְמָה לִי? אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּבְעִנְיָנָא דְמוֹעֲדוֹת כְּתִיבָא, תִּיבְּעֵי קִידּוּשׁ כִּי מוֹעֲדוֹת, קָא מַשְׁמַע לַן. ״מוֹשָׁב״ דִּכְתַב רַחֲמָנָא גַּבֵּי חֵלֶב וָדָם, לְמָה לִי? אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּבְעִנְיָנָא דְקׇרְבָּנוֹת כְּתִיבִי, בִּזְמַן דְּאִיכָּא קׇרְבָּן, נִיתְּסַר חֵלֶב וָדָם, בִּזְמַן דְּלֵיכָּא קׇרְבָּן – לָא, קָא מַשְׁמַע לַן. ״מוֹשָׁב״ דִּכְתַב רַחֲמָנָא גַּבֵּי מַצָּה וּמָרוֹר, לְמָה לִי? אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הוֹאִיל וּכְתִיב ״עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ״, בִּזְמַן דְּאִיכָּא פֶּסַח – אִין, בִּזְמַן דְּלֵיכָּא פֶּסַח – לָא, קָא מַשְׁמַע לַן. ״בִּיאָה״ דִּכְתַב רַחֲמָנָא גַּבֵּי תְּפִילִּין וּפֶטֶר חֲמוֹר, לְמָה לִי? הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: עֲשֵׂה מִצְוָה זוֹ, שֶׁבִּשְׁבִילָהּ תִּיכָּנֵס לָאָרֶץ. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר ״מוֹשָׁב״ – כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתֶּם יוֹשְׁבִים מַשְׁמַע, הַיְינוּ דִּכְתִיב ״וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמׇּחֳרַת הַפֶּסַח״ – מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח אֲכוּל, מֵעִיקָּרָא – לָא אֲכוּל. אַלְמָא

William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · CC-BY-NC · sefaria
Read the passage in its original context.קראו את המקור בהקשרו.