← The libraryספריית השיעורים ←
Read lessonלשיעור
Gittin 89גיטין דף 89 14 January 2031י״ט טבת תשצ״א
Daily studyלימוד יומי

Gittin 89 — A Rumor in Town: When Talk Creates a Legal Statusקול בעיר: מתי דיבור יוצר מעמד משפטי

Gittin 89 — from the rumor that a woman was betrothed or divorced, through the rumor of promiscuity and what counts as a credible rumor, to the “explanation” that cancels a rumor and the conflict of a rumored betrothal with a real oneגיטין פ״ט — מן הקול שאישה נתקדשה או נתגרשה, דרך קול של פריצות ומה נחשב קול של ממש, אל ה״אמתלא״ המבטלת קול ואל ההתנגשות בין קידושין שיצא עליהם קול לבין קידושין ודאיים

5 min read4 דקות קריאה · 2 sources2 מקורות · Open to all learnersלכל לומד ולומדת
Ovadia Ades Chacham Dayan
Rabbi portraitדיוקן רבOvadia Ades Chacham Dayan
The guiding questionהשאלה המנחה

What must a court be able to trace about the source of a report of betrothal before it treats the report as a legally significant rumor?

מה צריך בית הדין לברר על מקור השמועה שאישה התקדשה לפני שיחשוש לה כקול קידושין?

Return to the textחוזרים למקור

The source sheetדף המקורות

01

Gittin 89aגיטין פ״ט א

Open source ↗פתיחת המקור ↗
הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת. מַאי טַעְמָא? קוֹל וְשׁוֹבְרוֹ עִמּוֹ. אָמַר רָבָא: יָצָא לָהּ שֵׁם מְזַנָּה בָּעִיר – אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ. מַאי טַעְמָא? פְּרִיצוּתָא בְּעָלְמָא הוּא דַּחֲזוֹ לַהּ. כְּתַנָּאֵי: אָכְלָה בַּשּׁוּק, גִּירְגְּרָה בַּשּׁוּק, הֵנִיקָה בַּשּׁוּק – בְּכוּלָּן רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: תֵּצֵא. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִשֶּׁיִּשְּׂאוּ וְיִתְּנוּ בָּהּ מוֹזְרוֹת בַּלְּבָנָה. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי: אִם כֵּן, לֹא הִנַּחְתָּ בַּת לְאַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁיּוֹשֶׁבֶת תַּחַת בַּעֲלָהּ, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: ״כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר״, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: ״עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ עַל פִּי שְׁלֹשָׁה עֵדִים יָקוּם דָּבָר״; מָה לְהַלָּן דָּבָר בָּרוּר, אַף כָּאן דָּבָר בָּרוּר. תָּנוּ רַבָּנַן: ״בְּעוּלָה״ – אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ. ״נְשׂוּאָה״ – אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ. ״אֲרוּסָה״ – אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ. ״שֶׁלֹּא לִפְלוֹנִי״ – אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ. ״בְּעִיר אַחֶרֶת״ – אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ. ״מַמְזֶרֶת״ – אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ. ״שִׁפְחָה״ – אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ. ״הִקְדִּישׁ פְּלוֹנִי נְכָסָיו״; ״הִפְקִיר פְּלוֹנִי נְכָסָיו״ – אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהֶן. אָמַר עוּלָּא: לֹא שֶׁשָּׁמְעוּ קוֹל הֲבָרָה; אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיְּהוּ נֵרוֹת דּוֹלְקוֹת וּמִטּוֹת מוּצָּעוֹת, וּבְנֵי אָדָם נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין וְאוֹמְרִים: ״פְּלוֹנִית מִתְקַדֶּשֶׁת הַיּוֹם״. ״מִתְקַדֶּשֶׁת״?! וְדִלְמָא לָא אִקַּדַּשָׁה! אֵימָא: ״פְּלוֹנִית נִתְקַדְּשָׁה הַיּוֹם״. וְכֵן תָּנֵי לֵוִי: לֹא שֶׁיִּשְׁמְעוּ קוֹל הֲבָרָה; אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיְּהוּ נֵרוֹת דּוֹלְקוֹת וּמִטּוֹת מוּצָּעוֹת, וְנָשִׁים טוֹוֹת לְאוֹר הַנֵּר וּשְׂמֵחוֹת לָהּ, וְאוֹמְרוֹת: ״פְּלוֹנִית מִתְקַדֶּשֶׁת הַיּוֹם״. ״מִתְקַדֶּשֶׁת״?! וְדִלְמָא לָא אִקַּדַּשָׁה! אָמַר רַב פָּפָּא, אֵימָא: ״פְּלוֹנִית נִתְקַדְּשָׁה הַיּוֹם״. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא שֶׁשָּׁמְעוּ קוֹל הֲבָרָה; אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיְּהוּ נֵרוֹת דּוֹלְקוֹת וּמִטּוֹת מוּצָּעוֹת, וּבְנֵי אָדָם נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין. אָמְרוּ דָּבָר – זֶה הוּא קוֹל, לֹא אָמְרוּ דָּבָר – זֶהוּ אֲמַתְלָא. לֹא אָמְרוּ?! וְהָא לֹא אָמְרוּ וְלֹא כְּלוּם! לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבָּה בַּר רַב הוּנָא, דְּאָמַר: אֲמַתְלָא שֶׁאָמְרוּ, אֲפִילּוּ מִכָּאן וְעַד עֲשָׂרָה יָמִים. קָא מַשְׁמַע לַן – לָא אָמְרוּ, הוּא דְּהָוְיָא אֲמַתְלָא; הָא אָמְרוּ – לָא הָוְיָא אֲמַתְלָא. אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: לֹא שֶׁשָּׁמְעוּ קוֹל הֲבָרָה, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיֹּאמְרוּ: פְּלוֹנִי מֵהֵיכָן שָׁמַע? מִפְּלוֹנִי; וּפְלוֹנִי מִפְּלוֹנִי; וּבוֹדְקִין וְהוֹלְכִין עַד שֶׁמַּגִּיעִין לְדָבָר הַבָּרוּר. דָּבָר הַבָּרוּר – עֵדוּת מְעַלַּיְיתָא הוּא! אֶלָּא כִּי אֲתָא רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה, אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: לֹא שֶׁשָּׁמְעוּ קוֹל הֲבָרָה, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיֹּאמְרוּ: פְּלוֹנִי, מֵהֵיכָן שָׁמַע? מִפְּלוֹנִי; וּפְלוֹנִי מִפְּלוֹנִי; וְהָלְכוּ לָהֶם לִמְדִינַת הַיָּם. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: מְבַטְּלִינַן קָלָא, אוֹ לָא מְבַטְּלִינַן? אֲמַר לֵיהּ: מִדְּאָמַר רַב חִסְדָּא: עַד שֶׁיִּשְׁמְעוּ מִפִּי הַכְּשֵׁרִים, שְׁמַע מִינַּהּ: מְבַטְּלִינַן קָלָא. אֲמַר לֵיהּ: אַדְּרַבָּה! מִדְּאָמַר רַב שֵׁשֶׁת: אֲפִילּוּ מִפִּי נָשִׁים הָוֵי קוֹל – שְׁמַע מִינַּהּ: לָא מְבַטְּלִינַן קָלָא! אֲמַר לֵיהּ: אַתְרָווֹתָא נִינְהוּ; בְּסוּרָא מְבַטְּלִי קָלָא, בִּנְהַרְדְּעָא לָא מְבַטְּלִי קָלָא. הָהִיא דִּנְפַק עֲלַהּ קָלָא דְּאִיקַּדַּשָׁה לְבַר בֵּי רַב, אַתְיֵיהּ רַב חָמָא לַאֲבוּהּ, אֲמַר לֵיהּ: אֵימָא לִי – הֵיכִי הֲוָה עוֹבָדָא? אֲמַר לֵיהּ: עַל תְּנַאי קַדֵּישׁ, אַדַּעְתָּא דְּלָא אָזֵיל לְבֵי חוֹזַאי, וַאֲזַל. אֲמַר לֵיהּ: כֵּיוָן דִּבְעִידָּנָא דַּהֲוַאי קָלָא – לָא הֲוַאי אֲמַתְלָא, לָאו כֹּל כְּמִינָךְ דְּמַחְזְקַתְּ אֲמַתְלָא. הָהִיא דִּנְפַק עֲלַהּ קָלָא, דְּאִיקַּדַּשָׁה בַּאֲצִיפָּא דְּתוּחְלָא, בְּעֵינָא דְּ״בֵי שִׁיפֵי״. שַׁלְחַהּ רַב אִידִי בַּר אָבִין לְקַמֵּיהּ דְּאַבָּיֵי: כִּי הַאי גַּוְונָא מַאי? אֲמַר לֵיהּ: אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר לָא מְבַטְּלִינַן קָלָא, בְּהָא מְבַטְּלִינַן קָלָא; מֵימָר אָמְרִי: עַיִּינוּ בְּהוּ רַבָּנַן בְּקִידּוּשֵׁי, וְלָא הֲוָה בְּהוּ שָׁוֶה פְּרוּטָה. הָהִיא דִּנְפַק עֲלַהּ קָלָא, דְּאִיקַּדַּשָׁה

William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · CC-BY-NC · sefaria
Read the passage in its original context.קראו את המקור בהקשרו.

02

Gittin 89bגיטין פ״ט ב

Open source ↗פתיחת המקור ↗
לְחַד מִבְּנֵי פְּלָנְיָא, אָמַר רָבָא: אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר לָא מְבַטְּלִינַן קָלָא, בְּהָא מְבַטְּלִינַן קָלָא; מֵימָר אָמְרִי: עַיִּינוּ בְּהוּ רַבָּנַן בְּקִידּוּשֵׁי, וְקִידּוּשֵׁי קָטָן הֲווֹ. הָהִיא דִּנְפַק עֲלַהּ קָלָא, דְּאִיקַּדַּשָׁה לְקָטָן הַנִּרְאֶה כְּגָדוֹל. אֲמַר לֵיהּ רַב מָרְדֳּכַי לְרַב אָשֵׁי: הֲוָה עוֹבָדָא, וְאָמְרוּ: עֲדַיִין לֹא הִגִּיעַ לִ״פְלַגּוֹת רְאוּבֵן״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לִפְלַגּוֹת רְאוּבֵן גְּדוֹלִים חִקְרֵי לֵב״. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תְּהֵא שָׁם אֲמַתְלָא: אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: אֲמַתְלָא שֶׁאָמְרוּ, אֲפִילּוּ מִכָּאן וְעַד עֲשָׂרָה יָמִים. רַב זְבִיד אָמַר: בִּמְקוֹם אֲמַתְלָא, חוֹשְׁשִׁין לַאֲמַתְלָא. אֵיתִיבֵיהּ רַב פָּפָּא לְרַב זְבִיד: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תְּהֵא שָׁם אֲמַתְלָא! אֲמַר לֵיהּ: בִּמְקוֹם אֲמַתְלָא קָאָמַר. אֲמַר לֵיהּ רַב כָּהֲנָא לְרַב פָּפָּא: וְאַתְּ לָא תִּסְבְּרַאּ?! וְהָתְנַן: נִתְקַדְּשָׁה, וְאַחַר כָּךְ בָּא בַּעְלָהּ – מוּתֶּרֶת לַחְזוֹר. לָאו מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן עַל תְּנַאי קַדֵּישׁ? שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָתֵי בַּעַל וְקָא מְעַרְעֵר. אִי הָכִי, נִישֵּׂאת נָמֵי! נִישֵּׂאת, דַּעֲבַדָה אִיסּוּרָא – קַנְסוּהָ רַבָּנַן; נִתְקַדְּשָׁה, דְּלָא עֲבַדָה אִיסּוּרָא – לָא קַנְסוּהָ רַבָּנַן. אָמַר רַב אָשֵׁי: כֹּל קָלָא דְּלָא אִיתַּחְזַק בְּבֵי דִינָא – לָאו קָלָא הוּא. וְאָמַר רַב אָשֵׁי: כֹּל קָלָא דְּבָתַר נִישּׂוּאִין – לָא חָיְישִׁינַן לֵיהּ; הָא דְּבָתַר אֵירוּסִין – חָיְישִׁינַן לֵיהּ. רַב חֲבִיבָא אָמַר: אֲפִילּוּ דְּבָתַר אֵירוּסִין נָמֵי, לָא חָיְישִׁינַן לֵיהּ. וְהִלְכְתָא: לָא חָיְישִׁינַן לֵיהּ. אָמַר רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא: שְׁלַחוּ לֵיהּ מִבֵּי רַב לִשְׁמוּאֵל, יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּינוּ: יָצָא עָלֶיהָ קוֹל מֵרִאשׁוֹן, וּבָא אַחֵר וְקִדְּשָׁהּ קִידּוּשֵׁי תוֹרָה, מַהוּ? שְׁלַח לְהוּ: תֵּצֵא, וְהַעֲמִידוּ הַדָּבָר עַל בּוּרְיוֹ, וְהוֹדִיעוּנִי. מַאי ״וְהַעֲמִידוּ הַדָּבָר עַל בּוּרְיוֹ״? אִילֵּימָא דְּאִי מִגַּלְּיָא מִילְּתָא דְּקִידּוּשֵׁי דְקַמָּא לָאו קִידּוּשֵׁי מְעַלְּיָא נִינְהוּ – מְבַטְּלִינַן קָלָא; וְהָא נְהַרְדְּעָא אַתְרֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל הוּא, וְלָא מְבַטְּלִי קָלָא! אֶלָּא דְּאִי מִיגַּלְּיָא מִילְּתָא דְּקִידּוּשֵׁי קַמָּא קִידּוּשֵׁי מְעַלְּיָא נִינְהוּ – לֹא צְרִיכָה גֵּט מִשֵּׁנִי. וּפְלִיגָא דְּרַב הוּנָא – דְּאָמַר רַב הוּנָא: אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁפָּשְׁטָה יָדָהּ, וְקִיבְּלָה קִידּוּשִׁין מֵאַחֵר, מְקוּדֶּשֶׁת – מִדְּרַב הַמְנוּנָא; דְּאָמַר רַב הַמְנוּנָא: הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה לְבַעְלָהּ: ״גֵּירַשְׁתַּנִי״ – נֶאֱמֶנֶת, חֲזָקָה אֵין אִשָּׁה מְעִיזָּה פָּנֶיהָ בִּפְנֵי בַּעְלָהּ. וְאִידַּךְ – כִּי אִתְּמַר דְּרַב הַמְנוּנָא, בְּפָנָיו; שֶׁלֹּא בְּפָנָיו – מְעִיזָּה וּמְעִיזָּה. לֹא מָצְאוּ דָּבָר עַל בּוּרְיוֹ, מַהוּ? אָמַר רַב הוּנָא: מְגָרֵשׁ רִאשׁוֹן, וְנוֹשֵׂא שֵׁנִי. אֲבָל מְגָרֵשׁ שֵׁנִי וְנוֹשֵׂא רִאשׁוֹן – לָא. מַאי טַעְמָא? אָתֵי לְמֵימַר: מַחְזִיר גְּרוּשָׁתוֹ מִן הָאֵירוּסִין. רַב שִׁינָּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי אָמַר: אַף מְגָרֵשׁ שֵׁנִי וְנוֹשֵׂא רִאשׁוֹן, מֵימָר אָמְרִי: עַיִּינוּ רַבָּנַן בְּקִידּוּשֵׁי, וְקִידּוּשֵׁי טָעוּת הֲוָה. יָצָא עָלֶיהָ קוֹל מִזֶּה וּמִזֶּה, מַהוּ? אָמַר רַב פָּפָּא: אַף זוֹ – מְגָרֵשׁ רִאשׁוֹן וְנוֹשֵׂא שֵׁנִי. אַמֵּימָר אָמַר: מוּתֶּרֶת לִשְׁנֵיהֶם.

William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · CC-BY-NC · sefaria
Read the passage in its original context.קראו את המקור בהקשרו.