← The libraryספריית השיעורים ←
Read lessonלשיעור
Gittin 64גיטין דף 64 20 December 2030כ״ד כסלו תשצ״א
Daily studyלימוד יומי

Gittin 64 — Deposit or Divorce? Whom We Believe and Who Can Guard a Getפיקדון או גירושין? את מי מאמינים ומי יכולה לשמור את גיטה

Gittin 64 — from the husband and the third party who disagree about why the get was handed over, through the lost get and a woman’s claim “you divorced me,” to the betrothed girl, the minor who can guard her get, and children’s capacity to acquireגיטין ס״ד — מן הבעל והשליש החלוקים על מטרת מסירת הגט, דרך גט שאבד וטענת אישה ״גירשתני״, אל הנערה המאורסה, הקטנה היודעת לשמור את גיטה, ויכולת הקנייה של קטנים

4 min read4 דקות קריאה · 2 sources2 מקורות · Open to all learnersלכל לומד ולומדת
David Davitashvili Talmid Chacham
Rabbi portraitדיוקן רבDavid Davitashvili Talmid Chacham
The guiding questionהשאלה המנחה

How does the argument develop across both sides of this daf?

כיצד מתפתח הדיון בשני עמודי הדף?

Return to the textחוזרים למקור

The source sheetדף המקורות

01

Gittin 64aגיטין ס״ד א

Open source ↗פתיחת המקור ↗
אוֹ אֶחָד מִן הָרִאשׁוֹנִים, וְאֶחָד מִן הָאַחֲרוֹנִים, וְאֶחָד מִצְטָרֵף עִמָּהֶן. גְּמָ׳ אִיתְּמַר: בַּעַל אוֹמֵר לְפִקָּדוֹן, וְשָׁלִישׁ אוֹמֵר לְגֵירוּשִׁין – מִי נֶאֱמָן? רַב הוּנָא אָמַר: בַּעַל נֶאֱמָן, וְרַב חִסְדָּא אָמַר: שָׁלִישׁ נֶאֱמָן. רַב הוּנָא אָמַר: בַּעַל נֶאֱמָן – דְּאִם אִיתָא דִּלְגֵירוּשִׁין יַהֲבֵיהּ נִיהֲלֵיהּ, לְדִידַהּ הֲוָה יָהֵיב לַהּ נִיהֲלַהּ. וְרַב חִסְדָּא אָמַר: שָׁלִישׁ נֶאֱמָן – דְּהָא הֵימְנֵיהּ. מֵתִיב רַבִּי אַבָּא: הוֹדָאַת בַּעַל דִּין כְּמֵאָה עֵדִים דָּמֵי, וְשָׁלִישׁ נֶאֱמָן מִשְּׁנֵיהֶם. כֵּיצַד? זֶה אוֹמֵר כָּךְ, וְזֶה אוֹמֵר כָּךְ, שָׁלִישׁ נֶאֱמָן! שָׁאנֵי מָמוֹן, דְּאִיתְיְהִיב לִמְחִילָּה. וְהָא תַּנְיָא: וְכֵן לְגִיטִּין! גִּיטֵּי מָמוֹן. וְהָתַנְיָא: וְכֵן לִשְׁטָרוֹת! מִידֵּי גַּבֵּי הֲדָדֵי תַּנְיָא?! תְּנַן, הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה: ״הִתְקַבֵּל לִי גִּיטִּי״, צְרִיכָה שְׁתֵּי כִּיתֵּי עֵדִים – שְׁנַיִם שֶׁיֹּאמְרוּ: ״בְּפָנֵינוּ אָמְרָה״, וּשְׁנַיִם שֶׁיֹּאמְרוּ: ״בְּפָנֵינוּ קִבֵּל, וְקָרַע״. וְאַמַּאי? לִיהֵמְנֵיהּ לְשָׁלִישׁ! מִי קָא נָפֵיק גִּיטָּא מִתּוּתֵי יְדֵיהּ – דְּלִיהֵמְנֵיהּ?! תִּינַח אָמְרָה; קִיבֵּל לְמָה לִי? אָמַר רַבָּה: הָא מַנִּי – רַבִּי אֶלְעָזָר הִיא, דְּאָמַר: עֵדֵי מְסִירָה כָּרְתִי. קָרַע לְמָה לִי? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בִּשְׁעַת הַשְּׁמָד שָׁנוּ. אָמַר רַבָּה: וּמוֹדֶה רַב הוּנָא, דְּאִי אֲמַרָה אִיהִי: לְדִידִי אֲמַר לִי שָׁלִישׁ דִּלְגֵירוּשִׁין יַהֲבֵיהּ נִיהֲלֵיהּ – מְהֵימְנָא. מִי אִיכָּא מִידֵּי דְּשָׁלִישׁ גּוּפֵיהּ לָא מְהֵימַן, וְאִיהִי מְהֵימְנָא?! אֶלָּא אִי אֲמַרָה: קַמַּאי דִּידִי לְגֵרוּשִׁין יַהֲבֵיהּ נִיהֲלֵיהּ – מְהֵימְנָא; מִיגּוֹ דְּאִי בָּעֲיָא אָמְרָה לְדִידַהּ יַהֲבֵיהּ נִיהֲלַהּ בַּעַל. בַּעַל אֹמֵר לְגֵירוּשִׁין, וְשָׁלִישׁ אוֹמֵר לְגֵירוּשִׁין, וְהִיא אוֹמֶרֶת: נָתַן לִי, וְאָבַד – אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הָוֵה דָּבָר שֶׁבָּעֶרְוָה, וְאֵין דָּבָר שֶׁבְּעֶרְוָה פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם. וְאַמַּאי? וְלִיהֵימְנֵיהּ לְשָׁלִישׁ! מִי קָא נָפֵיק גִּיטָּא מִתּוּתֵי יְדֵיהּ דְּלִהֵימְנֵיהּ?! וְלִהֵימְנֵיהּ לְבַעַל – דְּאָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בַּעַל שֶׁאָמַר ״גֵּירַשְׁתִּי אֶת אִשְׁתִּי״ – נֶאֱמָן! מִי קָאָמַר ״גֵּירַשְׁתִּי״?! וְלֵימָא: חֲזָקָה שָׁלִיחַ עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ – דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק, הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ: ״צֵא וְקַדֵּשׁ לִי אִשָּׁה״ – סְתָם, וּמֵת שְׁלוּחוֹ – אָסוּר בְּכׇל הַנָּשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם; חֲזָקָה שָׁלִיחַ עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ!

William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · CC-BY-NC · sefaria
Read the passage in its original context.קראו את המקור בהקשרו.

02

Gittin 64bגיטין ס״ד ב

Open source ↗פתיחת המקור ↗
הָנֵי מִילֵּי לְחוּמְרָא, אֲבָל לְקוּלָּא לָא. וְלִיהֵמְנַהּ לְדִידַהּ, מִדְּרַב הַמְנוּנָא – דְּאָמַר רַב הַמְנוּנָא, הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה לְבַעְלָהּ: ״גֵּירַשְׁתַּנִי״ – נֶאֱמֶנֶת, חֲזָקָה אֵין הָאִשָּׁה מְעִיזָּה פָּנֶיהָ בִּפְנֵי בַּעְלָהּ! הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלֵיכָּא דְּקָא מְסַיַּיע לַהּ, אֲבָל הֵיכָא דִּמְסַיַּיע לַהּ – מְעִיזָּה וּמְעִיזָּה. מַתְנִי׳ נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה, הִיא וְאָבִיהָ מְקַבְּלִין אֶת גִּיטָּהּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵין שְׁתֵּי יָדַיִם זוֹכוֹת כְּאַחַת, אֶלָּא אָבִיהָ מְקַבֵּל אֶת גִּיטָּהּ בִּלְבַד. וְכֹל שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לִשְׁמוֹר אֶת גִּיטָּהּ, אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְגָּרֵשׁ. גְּמָ׳ בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? רַבָּנַן סָבְרִי: יְדָא יַתִּירְתָּא זַכִּי לַהּ רַחֲמָנָא, וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: בִּמְקוֹם אָבִיהָ – יָד דִּילַהּ לָאו כְּלוּם הִיא. וְכֹל שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לִשְׁמוֹר אֶת גִּיטָּהּ. תָּנוּ רַבָּנַן: קְטַנָּה הַיּוֹדַעַת לִשְׁמוֹר אֶת גִּיטָּהּ – מִתְגָּרֶשֶׁת, וְשֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת לִשְׁמוֹר אֶת גִּיטָּהּ – אֵינָהּ מִתְגָּרֶשֶׁת. וְאֵיזוֹ הִיא קְטַנָּה יוֹדַעַת לִשְׁמוֹר אֶת גִּיטָּהּ? כֹּל שֶׁמְּשַׁמֶּרֶת גִּיטָּהּ וְדָבָר אַחֵר. מַאי קָאָמַר? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, הָכִי קָאָמַר: כֹּל שֶׁמְּשַׁמֶּרֶת דָּבָר אַחֵר מֵחֲמַת גִּיטָּהּ. מַתְקֵיף לַהּ רַב הוּנָא בַּר מָנוֹחַ: הָא שׁוֹטָה בְּעָלְמָא הִיא! אֶלָּא אָמַר רַב הוּנָא בַּר מָנוֹחַ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: כֹּל שֶׁמַּבְחֶנֶת בֵּין גִּיטָּהּ לְדָבָר אַחֵר. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַבִּי אַסִּי: צְרוֹר וְזוֹרְקוֹ, אֱגוֹז וְנוֹטְלוֹ – זוֹכֶה לְעַצְמוֹ, וְאֵין זוֹכֶה לַאֲחֵרִים. חֵפֶץ – וּמַחְזִירוֹ לְאַחַר שָׁעָה, זוֹכֶה בֵּין לְעַצְמוֹ וּבֵין לַאֲחֵרִים. כִּי אַמְרִיתַהּ קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל, אָמַר לִי: דָּא וְדָא אַחַת הִיא. מַאי ״דָּא וְדָא אַחַת הִיא״? אָמַר רַב חִסְדָּא: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה – זוֹכֶה לְעַצְמוֹ, וְאֵין זוֹכֶה לַאֲחֵרִים. מֵתִיב רַב חִינָּנָא וַורְדָּאן: כֵּיצַד מִשְׁתַּתְּפִין בְּמָבוֹי? מַנִּיחַ אֶת הֶחָבִית, וְאוֹמֵר: ״הֲרֵי זוֹ לְכׇל בְּנֵי הַמָּבוֹי״, וּמְזַכֶּה לָהֶם עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים, וְעַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים. הַאי שִׁפְחָה – הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאַתְיָא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, מַאי בָּעֲיָא גַּבֵּיהּ? אֶלָּא לָאו דְּלָא אַתְיָא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, וְקָתָנֵי זוֹכָה לַאֲחֵרִים? שָׁאנֵי שִׁיתּוּפֵי מְבוֹאוֹת – דְּרַבָּנַן. אָמַר רַב חִסְדָּא: אִישְׁתִּיק וַורְדָּאן. מַאי הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר? כֹּל דְּתַקּוּן רַבָּנַן –

William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · CC-BY-NC · sefaria
Read the passage in its original context.קראו את המקור בהקשרו.