The guiding questionהשאלה המנחה
Why does the Torah list blemishes separately for kohanim, sacrifices and the firstborn, and what does “equal within the seed of Aaron” add?
מדוע מונה התורה מומים בנפרד לכהנים, לקדשים ולבכור, ומה מוסיף "שוה בזרעו של אהרן"?
Return to the textחוזרים למקור
The source sheetדף המקורות
לִפְסוֹל בִּמְקוֹם אַחִים,
וְלַחְלוֹץ שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם אַחִים, אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ.
הֲדַרַן עֲלָךְ עַל אֵלּוּ מוּמִין.
מַתְנִי׳ מוּמִין אֵלּוּ, בֵּין קְבוּעִין בֵּין עוֹבְרִים — פּוֹסְלִין בָּאָדָם, וְיָתֵר עֲלֵיהֶן: הַכִּילוֹן, וְהַלַּפְתָּן, וְהַמַּקָּבָן, וְשֶׁרֹאשׁוֹ שָׁקוּט, וּסְקִיפַת.
וּבַעֲלֵי חֲטָרוֹת — רַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר, וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין. הַקֵּרֵחַ פָּסוּל. אֵיזֶהוּ קֵרֵחַ? כֹּל שֶׁאֵין לוֹ שִׁיטָה שֶׁל שֵׂעָר מוּקֶּפֶת מֵאוֹזֶן לְאוֹזֶן, אִם יֵשׁ לוֹ — הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר.
גְּמָ׳ אַמַּאי? וְהָאִיכָּא יַבֶּלֶת, דְּלָא כְּתִיב בְּאוֹרָיְיתָא בְּאָדָם! וְתוּ: דַּק תְּבַלּוּל, דְּלָא כְּתִיבִי בִּבְהֵמָה!
מֵילָף יָלְפִי מֵהֲדָדֵי, דְּתַנְיָא: בָּאָדָם לֹא נֶאֱמַר בּוֹ יַבֶּלֶת, בַּבְּהֵמָה לֹא נֶאֱמַר דַּק תְּבַלּוּל, מִנַּיִן לִיתֵּן אֶת הָאָמוּר שֶׁל זֶה בָּזֶה וְאֶת הָאָמוּר שֶׁל זֶה בָּזֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״גָּרָב״ ״גָּרָב״, ״יַלֶּפֶת״ ״יַלֶּפֶת״ לִגְזֵירָה שָׁוָה.
מַפְנֵי, דְּאִי לָא מַפְנֵי, אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: אָדָם מִבְּהֵמָה לָא יָלֵיף, שֶׁכֵּן הִיא עַצְמָהּ קְרֵיבָה לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ; בְּהֵמָה מֵאָדָם לָא יָלְפָא, שֶׁכֵּן נִתְרַבָּה בְּמִצְוֹת.
לָאיֵי, אַפְנוֹיֵי מַפְנֵי, לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״יַלֶּפֶת״ וְלָא בָּעֵי ״גָּרָב״, וַאֲנָא אָמֵינָא: וּמָה יַלֶּפֶת דְּלָא מְאִיסָא הָוֵי מוּמָא, גָּרָב דִּמְאִיס לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? ״גָּרָב״ ״גָּרָב״ דִּכְתַב רַחֲמָנָא לְמָה לִי? לְאַפְנוֹיֵי.
וְלִכְתְּבִינְהוּ רַחֲמָנָא כּוּלְּהוּ בְּחַד, וְגָרָב וְיַלֶּפֶת הָכָא וְהָכָא, וְלֵילְפוּ מֵחֲדָא!
אַהֵיָיא בְּהֵי לִיכְתֹּב רַחֲמָנָא? אִי כְּתַב בְּאָדָם, הֲוָה אָמֵינָא: כֹּל דְּפָסוּל בְּאָדָם פָּסוּל בִּבְהֵמָה, קָלוּט וְחוּטִין דְּלֵיתַנְהוּ בְּאָדָם, בִּבְהֵמָה נָמֵי לָא לִיפַּסְלוּ.
וְלִכְתּוֹב רַחֲמָנָא כּוּלְּהוּ בִּבְהֵמָה, הָוֵה אָמֵינָא: כֹּל דְּפָסוּל בִּבְהֵמָה פָּסוּל בְּאָדָם, גִּבֵּן וְחָרוּם דְּלֵיתַנְהוּ בִּבְהֵמָה — בְּאָדָם נָמֵי לָא לִיפַּסְלוּ.
וְלִכְתְּבִינְהוּ רַחֲמָנָא כּוּלְּהוּ בְּחַד, וְהָנָךְ דְּלֵיתַנְהוּ בְּאִידַּךְ — לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא בִּבְהֵמָה, וְהָנָךְ דְּלֵיתַנְהוּ בְּאִידַּךְ — לִכְתּוֹב בְּאָדָם, וְגָרָב וְיַלֶּפֶת — הָכָא וְהָכָא, וְלֵילְפִי מֵהֲדָדֵי.
אֶלָּא, כְּתַנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: כׇּל פָּרָשָׁה שֶׁנֶּאֶמְרָה וְנִשְׁנֵית — לֹא נִשְׁנֵית אֶלָּא בִּשְׁבִיל דָּבָר שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ בָּהּ.
אָמַר רָבָא: לְמָה לִי דִּכְתַב רַחֲמָנָא מוּם בְּאָדָם, מוּם בְּקָדָשִׁים, מוּם בִּבְכוֹר?
צְרִיכָא, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא מוּם בְּאָדָם, שֶׁכֵּן נִתְרַבָּה בְּמִצְווֹת. אָדָם מִבְּכוֹר בְּהֵמָה לָא אָתֵי, שֶׁכֵּן הוּא עַצְמוֹ קָרֵב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ.
קָדָשִׁים מִבְּכוֹר לָא אָתֵי, שֶׁכֵּן קְדוּשָּׁתוֹ מֵרֶחֶם.
אָדָם מִקֳּדָשִׁים לָא אָתֵי, שֶׁכֵּן הֵן עַצְמָן קְרֵיבִין. בְּכוֹר מִקֳּדָשִׁים לָא אָתֵי, שֶׁכֵּן קְדוּשָּׁתוֹ מְרוּבָּה.
חֲדָא מֵחֲדָא לָא אָתְיָא, תֵּיתֵי חֲדָא מִתַּרְתֵּי? מֵהֵי תֵּיתֵי?! לָא לִכְתֹּב רַחֲמָנָא בִּבְכוֹר, וְתֵיתֵי מֵהָנָךְ? מָה לְהָנָךְ שֶׁכֵּן קְדוּשָּׁתָן מְרוּבָּה, וְנוֹהֲגִין בִּפְשׁוּטִין.
בְּקָדָשִׁים, וְתֵיתֵי מֵהָנָךְ? מָה לְהָנָךְ שֶׁכֵּן קְדוּשָּׁתָן מֵאֲלֵיהֶן!
בְּאָדָם, וְתֵיתֵי מֵהָנָךְ? מָה לְהָנָךְ שֶׁכֵּן הֵן עַצְמָן קְרֵיבִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ! צְרִיכִי.
יָתֵר עֲלֵיהֶן בְּאָדָם. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר קְרָא: ״כֹּל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם מִזֶּרַע אַהֲרֹן״, אִישׁ שֶׁשָּׁוֶה בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן.William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · CC-BY-NC · sefaria
Read the passage in its original context.קראו את המקור בהקשרו.
מַאי אִיכָּא בֵּין מוּמָא לְשֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן? אִיכָּא מִשּׁוּם אַחוֹלֵי עֲבוֹדָה: מוּמָא מַחֵיל עֲבוֹדָה, דִּכְתִיב: ״מוּם בּוֹ וְלֹא יְחַלֵּל״, שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן לָא מַחֵיל עֲבוֹדָה.
מַאי אִיכָּא בֵּין שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, וּמִשּׁוּם מַרְאִית הָעַיִן? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ עֲשֵׂה.
כִּילוֹן — דְּדָמֵי רֵישֵׁיהּ לְאַכְלָא, ״לַפְתָּא״ — דְּדָמֵי רֵישֵׁיהּ לְגַדְגָּלִידָא דְּלִיפְתָּא, תָּנָא: וְצַוָּארוֹ עוֹמֵד בְּאֶמְצַע רֹאשׁוֹ.
מַקָּבָן — דְּדָמֵי רֵישֵׁיהּ לְמַקָּבָן, ״וְשֶׁרֹאשׁוֹ שָׁקוּט״ — מִלְּפָנָיו, ״וּסְקִיפָת״ — מֵאֲחוֹרָיו, כִּדְאָמְרִי אִינָשֵׁי: שְׁקִיל פִּיסָּא. תָּנָא: וְצַוָּארוֹ שָׁקוּט וְשָׁמוּט. ״שָׁקוּט״ — דַּחֲבִיס מִחְבָּס, ״שָׁמוּט״ — דַּאֲרִיךְ וּשְׁמִיט.
וּבַעֲלֵי חֲטָרוֹת רַבִּי יְהוּדָה כּוּ׳. דְּאִית בֵּיהּ עֶצֶם, כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּפָסְלָא. כִּי פְּלִיגִי — דְּלֵית בֵּיהּ עֶצֶם: מָר סָבַר — הָא אֵינוֹ שָׁוֶה בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, וּמָר סָבַר — קִרְקוּרָא דְּבִישְׂרָא בְּעָלְמָא הוּא.
הַקֵּרֵחַ פָּסוּל. אָמַר רָבָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁאֵין לוֹ לְאַחֲרָיו וְיֵשׁ לוֹ לְפָנָיו, אֲבָל יֵשׁ לוֹ לְאַחֲרָיו — כָּשֵׁר, וְכׇל שֶׁכֵּן שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְאַחֲרָיו וְאֵין לוֹ לְפָנָיו.
וְאִיכָּא דְּמַתְנֵי אַסֵּיפָא, וְאִם יֵשׁ לוֹ — הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר. אָמַר רָבָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְאַחֲרָיו וְאֵין לוֹ לְפָנָיו, אֲבָל יֵשׁ לוֹ בֵּין לְאַחֲרָיו בֵּין לְפָנָיו — פָּסוּל, וְכׇל שֶׁכֵּן שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְפָנָיו וְאֵין לוֹ לְאַחֲרָיו, וּדְאֵין לוֹ כְּלָל — דְּפָסוּל.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַקַּרְחָנִין וְהַנַּנָּסִין וְהַזַּבְלְגָנִין — פְּסוּלִין, לְפִי שֶׁאֵינָן שָׁוֶה בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן. קַרְחָנִין — תְּנֵינָא! נַנָּסִין — תְּנֵינָא!
זַבְלְגָנִין אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ לְאַשְׁמוֹעִינַן, וּמַהוּ דְּתֵימָא מִשּׁוּם מַרְאִית הָעַיִן.
וְהָא כֹּל הֵיכָא דְּאִיכָּא מִשּׁוּם מַרְאִית הָעַיִן (אִיתְנָא) [מִיתְנָא] קָתָנֵי, וְשֶׁנָּשְׁרוּ רִיסֵי עֵינָיו פָּסוּל מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן! מַהוּ דְּתֵימָא: תָּנֵי חֲדָא, וְהוּא הַדִּין לְכוּלְּהוּ.
וְהָא כֹּל הֵיכָא דְּאִיכָּא מִיהְדָּר וּמִיתְנָא, קָא הָדַר וְתָנֵי: וְשֶׁנִּיטְּלוּ שִׁינָּיו פָּסוּל מִשּׁוּם מַרְאִית הָעַיִן! אֶלָּא, לְאַפּוֹקֵי מֵהָא דְּתַנְיָא, דְּתַנְיָא: הַקַּרְחָנִין וְהַנַּנָּסִין וְהַזַּבְלְגָנִין כְּשֵׁרִים, וְלֹא אָמְרוּ פָּסוּל אֶלָּא מִשּׁוּם מַרְאִית הָעַיִן.
מַאן הַאי תַּנָּא? רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּתַנְיָא: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״הַכֹּהֲנִים״ — לְרַבּוֹת הַקַּרְחָנִין.
מַתְנִי׳ אֵין לוֹ גְּבִינִין, אוֹ אֵין לוֹ אֶלָּא גְּבִין אֶחָד — זֶהוּ גִּבֵּן הָאָמוּר בְּתוֹרָה. רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר: (שֶׁגְּבִינִין) [שֶׁגְּבִינָיו] שׁוֹכְבִין. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר: שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי גַּבִּין וּשְׁתֵּי שִׁדְרָאוֹת.
גְּמָ׳ וְגִבֵּן — דְּאֵין לוֹ מַשְׁמַע? וּרְמִינְהוּ: ״גִּבֵּן״ — שֶׁיֵּשׁ לוֹ גְּבִינִין הַרְבֵּה, אֵין לוֹ גְּבִינִין, אוֹ אֵין לוֹ אֶלָּא גְּבִין אַחַד — מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אוֹ גִבֵּן״. אָמַר רָבָא: זֶהוּ מִדְרָשׁ ״אוֹ גִּבֵּן״.
רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר כּוּ׳. לְמֵימְרָא דְּחָיֵי? וְהָא אִיתְּמַר: הַמַּפֶּלֶת בְּרִיָּה שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁנֵי גַּבִּין וּשְׁתֵּי שִׁדְרָאוֹת, וְאָמַר רַב: בָּאִשָּׁה — אֵינוֹ וָולָד, בַּבְּהֵמָה — אָסוּר בַּאֲכִילָה!
כְּבָר רְמָא נִיהֲלֵיהּ רַב שִׁימִי בַּר חִיָּיא לְרַב, וַאֲמַר לֵיהּ: שִׁימִי אֶת! אֶלָּא בְּשֶׁשִּׁדְרָתוֹ עֲקוּמָּה.
מַתְנִי׳ הֶחָרוּם פָּסוּל. אֵיזֶהוּ חָרוּם? הַכּוֹחֵל שְׁתֵּי עֵינָיו כְּאַחַת. שְׁתֵּי עֵינָיו לְמַעְלָה, וּשְׁתֵּי עֵינָיו לְמַטָּה, עֵינוֹ אַחַת לְמַעְלָה וְעֵינוֹ אַחַת לְמַטָּה, רוֹאֶה אֶת הַחֶדֶר וְאֶת הָעֲלִיָּיה כְּאֶחָד, סָכֵי שֶׁמֶשׁ, וְהַזַּגְדָּן, וְהַצַּיְרָן, וְשֶׁנָּשְׁרוּ רִיסֵי עֵינָיו — פָּסוּל מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן.
גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״חָרוּם״ — שֶׁחוֹטְמוֹ שָׁקוּעַ, חוֹטְמוֹ סוֹלֵד, חוֹטְמוֹ בּוֹלֵם, חוֹטְמוֹ נוֹטֵף, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אוֹ חָרוּם״. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵין ״חָרוּם״ אֶלָּא הַכּוֹחֵל שְׁתֵּי עֵינָיו כְּאַחַת. אָמְרוּ לוֹ: הִפְלַגְתָּ,William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · CC-BY-NC · sefaria
Read the passage in its original context.קראו את המקור בהקשרו.